ת"צ 35983-12-20

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לגילוי מסמכים שבידי המשיב לצורך הליכים משפטיים. תחילה מבהירה השופטת את עמדת הליך הגילוי, ומציינת כי הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים כבר נקבעה, והדיון הנוכחי מתייחס רק לטענת החיסיון של המשיב. עוד מציינת השופטת כי בניגוד למקרים אחרים, המידע המדובר מצוי בידי המשיב ואינו פוגע בזכויותיהם של צדדים שלישיים כלשהם. המשיב טען כי אין לחשוף את המידע המבוקש בשל היותו חסוי, בין אם משום שהוא נוגע לפרטיות ובין אם משום שהוא מהווה סודות מסחריים. בית המשפט בחן את המסמכים המדוברים ומצא כי מרבית המידע הינו כללי ביותר ואינו מהווה נתונים ייחודיים או קונקרטיים, ואף אינו מתיישב עם הטענה להיותו סוד מסחרי. עוד ציינה השופטת כי חלק ניכר מהמידע מפרט כשלים מבצעיים, שהקשו ליישב את הטענה כי מדובר במידע חסוי. מאחר שהמסמכים המדוברים כבר הוצגו למשרד להגנת הסביבה במהלך הליכי השימוע, קבע השופט כי הסודות המסחריים לכאורה כבר נחשפו. לפיכך החליטה השופטת כי יש לחשוף את כל המסמכים, למעט אלה המכילים מידע על כוח אדם. החלטה זו התקבלה מבלי להחיל את נוסחת האיזון הקבועה בסעיף 23(ג) לחוק הנזיקין המסחריים, אם כי השופטת ציינה כי גם אם נוסחה זו הייתה מיושמת, הצורך בגילוי המסמכים למען הצדק היה גובר על טענות החיסיון של המשיב.