רע"ב 6466/11

תקציר

המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה משום שאין בה כל נימוק למתן רשות ערעור והמבקש לא הצדיק די הצורך להתערב בעמדת המשיב. הבקשה, המבקשת לערער על דחיית בקשתו של המבקש לחופשה ממאסר בפועל, נדחית לגופה. בית המשפט מבהיר את ההבחנה בין חוות הדעת של ואג"א ומב"ן, והסתמכותו של המשיב על הראשונה היא סבירה, שכן היא מתמקדת בסיכון הנשקף מהאסיר למשפחתו ולקורבנותיו. המבקש לא הציג כל עילה לערער על עמדה זו. כמו כן, הצלקות הנפשיות והנפשיות של נפגעי עבירות מין הן ארוכות טווח ויש לקחת אותן בחשבון בעת הערכת הסיכון שבמתן חופשה ממאסר לעבריין. במקרה דנן, עיון בית המשפט בחומר חסוי תומך בקביעת המשיב כי הסיכון לנפגעים גדול מכדי לאפשר למבקש לעזוב. באשר לשילובו של המבקש בתכנית טיפולית לעברייני מין, השיקול המקצועי של המשיב כי אין צורך לתעדף את כניסתה של המבקשת לתכנית הוא סביר ואינו שנוי במחלוקת על ידי המבקש. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחית.