רע"א 45704-12-25

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים **רע"א 45704-12-25** **לפני:** כבוד השופטת רות רונן **המבקשת:** Slutskvodokanal Utility Unitary Enterprise **נגד** **המשיבים:** 1. שטאנג בניה והנדסה בע"מ 2. בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורמלי) --- **החלטה** **רקע לבקשה:** ההליך עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר נתנה סעד זמני לדחיית מימוש ערבות בנקאית בסך כ-1.2 מיליון יורו, המונפקת על ידי בנק מזרחי טפחות לטובת המשיבה 1 (להלן: "המשיבה"). הסעד הזמני נועד להגן על הערבות למשך שנה אחת, או עד להכרעת מוסד בוררות מוסמך, המוקדם מביניהם. המשיבה, חברה ישראלית, התקשרה עם המבקשת, יחידה ברשות מקומית בבלארוס, בהסכם להקמת מכון טיהור שפכים. בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה והסנקציות הכלכליות על בלארוס, הפסיק הגורם המממן את מימון הפרויקט, לטענת המשיבה, מהווה הדבר הפרה יסודית של ההסכם. המשיבה ביטלה את ההסכם ועתרה בבית המשפט המחוזי למנוע את מימוש הערבות הבנקאית. בית המשפט המחוזי קיבל בתחילה את בקשת המשיבה לעיכוב הליכים מכוח תניית בוררות בהסכם, אשר מפנה לבוררות במוסקבה לפי הדין הבלארוסי. עם זאת, נקבע כי סעדים זמניים אינם מתייתרים בהכרח מעיכוב הליכים, והוחזר הדיון לבחינת הבקשה לסעד זמני לגופה. בהחלטתו המאוחרת, נתן בית המשפט המחוזי את הסעד הזמני המדובר, אשר עיכב את מימוש הערבות למשך שנה, עד להכרעת מוסד הבוררות. **טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור:** 1. **כשל בהוכחת עילת תביעה:** המבקשת טוענת כי המשיבה לא הציגה חוות דעת מומחה לגבי הדין הבלארוסי, ולכן לא הוכיחה קיומה של עילת תביעה לכאורה. טענה זו מתבססת על הפסיקה לפיה יש לבחון את ההליך כפי שיתנהל בפועל במוסד הבוררות. 2. **שיהוי:** נטען כי המשיבה השתהתה באופן בלתי מוסבר בפתיחת הליכי הבוררות, דבר שלא קיבל ביטוי מספק בהחלטת בית המשפט המחוזי. 3. **משך הסעד הזמני:** תקופת השנה שנקבעה לסעד הזמני נטענת כחריגה ובלתי מבוססת. 4. **תיאור שגוי של המחלוקת:** המבקשת סבורה כי בית המשפט המחוזי תיאר באופן שגוי את מהות המחלוקת. 5. **השפעות רוחב:** נטען כי למקרה יש השפעות רוחב על נכונות חברות זרות להסתפק בערבות מבנק ישראלי ועל יחסים דיפלומטיים. **טענות המשיבה:** 1. **סעד גישור:** הסעד הזמני שניתן הוא "סעד גישור" עד להכרעת מוסד הבוררות, ונועד לשמר את האפשרות לדיון אפקטיבי. 2. **מאזן נוחות:** קיים חשש ממשי כי המבקשת, עקב מצבה הכלכלי, לא תוכל להשיב את כספי הערבות אם יחויב בכך. 3. **דין חל:** הדין הישראלי חל על פרוצדורות של סעד זמני, ובפרט כאשר מדובר בערבות בנקאית. 4. **חזקת שוויון הדינים:** ככל שנדרש לבחון את סיכויי התביעה, הפעלת חזקת שוויון הדינים היא נכונה, שכן המבקשת לא הוכיחה את שוני הדין הבלארוסי. 5. **ללא שיהוי:** המשיבה פעלה ללא שיהוי בפתיחת הליכי הבוררות, במיוחד לאחר פסק הדין המאפשר זאת. **דיון והכרעה:** השופטת רונן דוחה את בקשת רשות הערעור. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **מטרת הסעד הזמני:** השופטת מדגישה כי מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי, קיומו התקין והיעיל, וביצועו הראוי של פסק הדין. שני שיקולים מרכזיים עומדים בבסיס ההחלטה: **סיכויי התביעה** ו**מאזן הנוחות**. בין שיקולים אלו קיימת "מקבילית כוחות", כאשר למאזן הנוחות מעמד בכורה. בנוסף, יש לבחון התנהגות הצדדים, לרבות תום לב ושיהוי. 2. **היקף התערבות ערכאת הערעור:** נקבע כי דרכה של ערכאת הערעור אינה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות בנוגע לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים. 3. **מאזן הנוחות כשיקול דומיננטי:** במקרה זה, השופטת רונן רואה במאזן הנוחות את השיקול הדומיננטי. הנזק למבקשת (עיכוב במימוש הערבות) נחשב לתקופה מוגבלת, אף אם אינה מבוטלת. לעומת זאת, הנזק למשיבה (אם יקויים החשש שהמבקשת לא תוכל להשיב את כספי הערבות) עלול להיות בלתי הפיך. בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין הנזקים, תוך הגבלת תקופת העיכוב. 4. **סעד זמני כ"סעד גישור":** השופטת רוננת מדגישה את טיבו הייחודי של הסעד הזמני במקרה זה. אין מדובר בסעד שתוקפו עד לתום ההליכים, אלא סעד "גישורי" לתקופה מוגבלת (שנה) או עד להכרעת מוסד הבוררות. במצב זה, תפקידו של בית המשפט הישראלי הוא "להעביר" את ההכרעה למוסד המוסמך, מבלי להיכנס לעובי הקורה של סיכויי התביעה. * **השוואה למקרה "התכוף":** השופטת משווה את המצב למקרה "התכוף" (רע"א 4856/10), שם נדחה מימוש ערבויות עד להכרעת מוסד בוררות, לאור החשש שהחילוט ייתר את הבוררות. גם שם, תפקיד בית המשפט היה "לגשר" ולשמר את האפשרות לדיון אפקטיבי בפני המוסד המוסמך. * **היקף בחינת סיכויי התביעה:** לאור אופיו הזמני והגישורי של הסעד, היקף בחינת סיכויי התביעה מצטמצם. בדומה לבחינת סיכויי ערעור לצורך עיכוב ביצוע, די בכך שהתביעה "אינה משוללת יסוד". * **חזקת שוויון הדינים:** השופטת סבורה כי בית המשפט המחוזי רשאי היה להפעיל את חזקת שוויון הדינים לצורך בחינת סיכויי התביעה, במיוחד לאור חוסר הבהירות של הצדדים לגבי הדין החל. 5. **התייחסות לשיהוי:** השופטת מתייחסת לחששות המבקשת בנוגע לשיהוי בהליכי הבוררות. היא מציינת כי בית המשפט המחוזי העניק פרק זמן משמעותי של שנה, ומוטל על המשיבה למצות פרק זמן זה. הימנעות מפעולה או בקשה להארכות נוספות תטיל עליה נטל כבד להוכחה. 6. **ההחלטה הסופית:** לאור כל האמור, השופטת רונן מחליטה כי די היה בניתוח שערך בית המשפט המחוזי, ואין מקום להתערב במסקנותיו. הבקשה נדחית, והמבקשת תישא בהוצאות המשיבה. **חידושים משפטיים:** * **הרחבת מושג "סעד גישור":** ההחלטה מרחיבה את הפרקטיקה של שימוש בסעדים זמניים לא רק כהגנה על הליך המתנהל בפני בית המשפט, אלא גם כ"סעד גישור" המאפשר לצדדים לפנות לערכאה חיצונית מוסמכת (בוררות) תוך שמירה על המצב הקיים. * **הבחנה בין סעד זמני "רגיל" ל"סעד גישור":** ההחלטה יוצרת הבחנה בין הסטנדרטים החלים על בחינת סיכויי תביעה בסעד זמני "רגיל" לעומת סעד זמני "גישורי", שם משקל סיכויי התביעה פוחת לטובת מאזן הנוחות והשמירה על האפשרות לדיון אפקטיבי בערכאה המוסמכת. * **עמימות דין חל:** ההחלטה מדגימה את המורכבות הנוצרת כאשר קיימת עמימות לגבי הדין החל (הדין הישראלי לעומת הדין הבלארוסי), וכיצד בית המשפט יכול לגשר על פערים אלו באמצעות חזקת שוויון הדינים ודגש על שיקולים פרוצדורליים.