ב"ל 7841-06-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פרשנותו של סעיף 310 לחוק, שעניינו תשלום מענק פטירה לתלויים באזרח ותיק שנפטר. הסעיף קובע כי המענק ישולם לבן זוגו או לילדו של הנפטר אם היו מקבלים קצבאות או פנסיות מסוימות בעת פטירתו. התובעת טענה כי יש לפרש את החוק כמתייחס לזכאות לפנסיה ולא לתשלומה בפועל. עם זאת, השופט חלק על כך, והדגיש כי לשונו הברורה והחד-משמעית של החוק מחייבת תשלום בפועל. בנוסף, מטרת המענק, כפי שפורש, היא לשמש תחליף לקצבאות שנפסקות עם מותו של מקבל המענק. כמו כן, פסק הדין דן בהשפעת חובות פרמיית הביטוח על קבלת מענק הפטירה. החוק קובע כי ניתן להפחית או לשלול הטבות בהתאם למשך החוב של פרמיית הביטוח. במקרה זה, למנוח היה חוב פרמיית ביטוח העולה על 60 חודשים, מה שהוביל לשלילת קצבתם. השופט הכיר בכך שאין לייחס את חובו של המנוח לתובע. עם זאת, הם הדגישו כי התובע לא הציג כל ראיה לרשלנות מצד הנתבע בגביית החוב. יתר על כן, המנוח לא ערער על ההחלטה בעניין החוב. השופט התייחס לפסקי דין קודמים המדגישים את הקשר בין גביית דמי ביטוח לבין חלוקת תגמולים כמתכוון חוק הביטוח הלאומי. על פי פסקי דין אלה, קיומו של חוב לפרמיית ביטוח, ללא הבחנה, מהווה עילה להפחתה או לשלילת הטבות. לפיכך, מאחר שהמנוח לא שילם את קצבת האזרח הוותיק בשל חוב דמי הביטוח, נדחית תביעת התובע למענק פטירה. ההחלטה התקבלה על סמך הנסיבות הספציפיות של המקרה, והשופט קבע כי לא יהיה צו להוצאות. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.