ע"פ 70848/00

תקציר

התיק עוסק בערעור על הרשעה בסיוע לעבירות על חוקי ניירות ערך. המערער, עדי לבנת, היה איש עסקים ועובד פועלים שוקי הון בע"מ, ואילו חברו ישראל מאיו היה יועץ לניהול תיקים בחברת סייפ ניירות ערך והשקעות בע"מ. מאיו קיבל מידע פנים והשתמש בו לביצוע עסקאות בלתי חוקיות, והוא ביקש מלבנת לפתוח חשבון על שמו, אותו תפעיל מאיו באמצעות ייפוי כוח. לבנת הסכימה ופתחה את החשבון המכונה חשבון 446. מאיו סחר באמצעות החשבון בין אפריל לדצמבר 1996 והעביר את הרווחים ללבנת עם הפסקת המסחר. לבנת הואשמה בסיוע להפרות חוק ניירות ערך על ידי מאיו. הוא הודה במיוחס לו בחקירתו ברשות ניירות ערך וחזר על הודאתו בבית המשפט. בית משפט קמא הרשיע אותו, והוא ערער על ההחלטה. ערכאת הערעור נדרשה להחליט אם לאשר את ההרשעה או לאפשר לעתירתה של לבנת לסיים את ההליך ללא הרשעה. שופטי הערעור הגיעו למסקנה כי הכף נוטה לכיוון ביטול ההרשעה. הם מצאו מספר גורמים התומכים בבקשתה של לבנת, ובהם מאפייניו החיוביים – היותו אדם צעיר ונורמטיבי המתפקד היטב בכל תחומי החיים, היעדר רווח כספי מהעבירה, הודאתו המיידית בחקירתו הראשונה, אופי העבירה והיעדר תיקים קודמים של מסירת חשבונות כיסוי. עוד ציינו השופטים כי בית משפט קמא ביסס את החלטתו על נתונים שגויים בדבר פוטנציאל הפגיעה בכיבושה של לבנת. כמו כן, הם הדגישו כי הימנעות מהרשעה היא חריג השמור לנסיבות חריגות וסברו כי מקרה זה מציג נסיבות כאלה. לפיכך, החליטו השופטים לבטל את ההרשעה וביקשו משירות המבחן תסקיר מעודכן על השירות לתועלת הציבור שלבנת יכולה לבצע. השופט נ' אחיטוב והשופט ז' המר הסכימו עם חוות הדעת.