עת"מ 12884-10-11

תקציר

העתירה, המבקשת לאשר תוכנית בנייה, נדחית. השופט מצדד בדעת הרוב של ועדת המשנה לעררים והוועדה המחוזית, שמצאו שיקולים תכנוניים סבירים לדחיית התוכנית המוצעת. באופן ספציפי, השופט מסכים כי התוכנית אינה מצדיקה מבחינה אסתטית, במיוחד לאור רגישות המיקום, וכי היא סותרת את המדיניות התכנונית המעודכנת בנושא קווי בניין ופריסות. השופט מסכים גם עם שיקולי ועדת המשנה בנוגע להבדלים בין החלקות השונות, צפיפות הבנייה והתוספת הלא משמעותית של יחידות דיור. כמו כן, השופט מדגיש את שיקול דעתם של מוסדות התכנון ואת העילות המצומצמות להתערבות שיפוטית, שאינן קיימות במקרה זה. טענת העותרת כי ההחלטה מבוססת במידה רבה על שיקולים של שימוש לרעה בהליכי התכנון מקובלת אך אינה מתקבלת, שכן ההחלטה קובעת במפורש כי טעמים תכנוניים הם הבסיס לדחייה. השופט מדגיש כי שיקולים תכנוניים כוללים מטבעם מגוון שיקולים משניים ולא יהיה זה סביר להתעלם מהחריגה מהמתווה התכנוני המקורי. לבסוף, השופט מגיע למסקנה כי העותר לא סיפק עילה מספקת לבית המשפט להתערב בשיקול הדעת המקצועי של מוסדות התכנון, ועל כן העתירה נדחית, והעותר נדרש לכסות את הוצאות המשיבים.