ע"א 8800/04

תקציר

במקרה דנן, ביקשה המבקשת סעד זמני לעצירת הליכי כינוס הנכסים בדירתה, עד לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט דחה תחילה את תביעתה של המבקשת, בקובעו כי היא שותפה פעילה בניהול החברה שלה ומודעת לחובותיה הכבדים. היא חתמה על משכנתא על דירתה כבטוחה לחובות החברה לבנק המזרחי המאוחד, למרות שטענה מאוחר יותר כי לא הבינה את השלכותיה. המבקש טען כי הבנק כשל בחובתו לגלות את סיכוני המשכנתא. עם זאת, בית המשפט מצא את תביעתה כניסיון להתחמק מאחריות, תוך הדגשת מעורבותה הפעילה בחברה והבנתה את המשכנתא. בערעור ביקש המבקש עיכוב באכיפת המשכנתא, תוך הדגשת הסיכון האישי וטענה להצלחה פוטנציאלית בשל ההרחבות האחרונות לכאורה בחובות הגילוי של הבנקים. למרות זאת, התנגדו המשיבים לסעד והדגישו את ממצאי בית המשפט כי המבקש אינו אמין, וכי המשך הריבית על החוב הוא חשש דחוף. פסק הדין נימק את החלטתו בכך שמתן אפשרות לבנק לבצע את פסק הדין מוצדק משום שסיכוייו של הערעור להצליח נמוכים, בהתבסס על המסקנות העובדתיות היסודיות שכבר התקבלו. על פי אמות מידה משפטיות, אי עמידתו של המבקש בקריטריונים להצלחה סבירה שללה את הצורך בסעד זמני, ובית המשפט פסק לטובת המשיבים, ואף הורה למבקש לשלם הוצאות משפט.