רע"א 5382/23

תקציר

בבחינת התיק והחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לתיקון כתבי טענות, נדחתה בקשת רשות הערעור. התקנות הנוכחיות מכוח תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 מאפשרות תיקונים להליך שיפוטי תקין והוגן, בהתחשב בהתנהלות המבקש ובעיתויו. מבחינה היסטורית, גישה ליברלית יושמה על בקשות כאלה, תוך התמקדות בפתרון סכסוכים בצורה יעילה יותר. עם זאת, קיימת הבנה כי בקשות אינן נענות באופן אוטומטי אלא מאוזנות עם שיקולים כמו התועלת של התיקון, השלב הפרוצדורלי, תום הלב של המבקש וההשפעה על ההליך. למרות שיש המציעים פיקוח מחמיר יותר על פי התקנות החדשות, בית המשפט ממשיך לשקול גורמים רבים מעבר ליתרונות הפוטנציאליים של התיקון. לבית משפט קמא שיקול דעת רחב בהחלטות מסוג זה, כאשר התערבות ערעורית נדירה למעט במקרים של הפרות חוק או עיוותי דין. במקרה זה, למרות חוסר שביעות הרצון מעיתוי הבקשה ונסיבותיה – שיהוי משמעותי ללא סיבה מוצדקת לפער של שלוש שנים מאז הגשתה המקורית – התיקונים היו ספציפיים ונחוצים לבירור מהותי מבלי לפתוח סוגיות חדשות, ולכן לא הצדיקו דחייה. יתר על כן, תיקונים אלה היו ידועים למבקשים ומקושרים למסמכים קודמים. בית המשפט המחוזי מצא אותם חיוניים להכרעה אפקטיבית, וחיזק את הבהירות, במיוחד בכל הנוגע לתביעות שטר והיתרי בנייה המשפיעים על מועדי מסירת הדירות. לפיכך, למרות השיהוי הפרוצדורלי, קבלת הבקשה הייתה מוצדקת, תוך הדגשת תרומתם של התיקונים להליך הוגן. זכויותיהם של המבקשים לא נחשבו כנפגעות נוכח הפיצוי המשמעותי שנפסק. לפיכך, הערעור נדחה, מבלי שחויבו בהוצאות נוספות בשל היעדר התשובות המבוקשות.