רע"א 2988/11

תקציר

פסק הדין אישר את בקשת הדחייה, ואישר כי התיק לא העלה סוגיות משפטיות או ציבוריות משמעותיות מעבר לאינטרסים המיידיים של הצדדים המעורבים. בית המשפט הפנה לתקדימים, ובראשם הערעור האזרחי 103/82, כדי להצדיק אי מתן רשות ערעור. בהחלטה הודגש כי חוק מכר דירות אינו מחריג פעולות משפטיות אחרות העומדות לרשות רוכשי הדירות על פי חוקים שונים. סעיף 7 לחוק קובע במפורש כי הוא אינו מגביל את הזכויות המוקנות לרוכשים. בית המשפט התייחס לפסק דינו של השופט ש' אלוני ברע"א 167/88, בו קבע כי חוק מכר דירות לא נועד להגביל רוכשים לתביעות רק בגין "אי התאמות" רשומות. הובהר כי החוק נועד להשלים, ולא להגביל, את טענות הרוכש הנוגעות לליקויי בניה לפי דיני הנזיקין הכלליים. הטענה כי חוק מכר דירות הוא "חוק ספציפי" הגובר על דיני נזיקין כלליים נדחתה. בית המשפט ציין כי תקופת ההתיישנות והתקופות הקבועות בחוק הן תחומים נפרדים שאינם מצטלבים. יתר על כן, היתרונות שמעניק חוק מכר דירות, כמו הטלת אחריות על המוכרים בגין אי התאמות גם ללא הוכחה מיידית, מצדיקים מגבלות מסוימות. עם זאת, מאחר שרוכשי הדירות שלחו את חוות דעתם תוך זמן סביר והליקויים לא אותרו באופן מיידי על ידי מי שאינם מומחים, הרוכשים עמדו בדרישות ההודעה הנדרשות. משכך, בקשת הערעור נדחתה, ולא נפסקו הוצאות מאחר שלא נדרשה תגובת המשיבים.