בש"א 6914/05

תקציר

המבקשים, שהפעילו חנויות תכשיטים בבתי כלבו בבעלות המשביר, ביקשו לצרף את המשביר כנתבעת בתביעתם. התביעה, שהסתכמה ב-6,585,752 שקל, עסקה בכספי פדיון המכירות של המבקשים, שלכאורה "נלכדו" בשעבודים שפוזרו לטובת הבנקים הנושים של המשביר. המבקשים טענו כי תביעתם היא קניינית במהותה ואינה נופלת תחת פקודת החברות, המחייבת אישור מבית המשפט לפתוח בהליכים נגד חברה בפירוק. עוד נטען, כי חלק ניכר מהתביעה נגע לתביעותיהם הנזיקיות של הנתבעים, וכי העברות הכספים המדוברות התרחשו בתקופת הקפאת ההליכים. המפרקים הזמניים של המשביר התנגדו לבקשה, בטענה כי המבקשים לא ביקשו את אישור בית המשפט טרם הכללת המשביר בתביעה, וכי התביעה נסובה כולה סביב חוב שנוצר לפני הקפאת ההליכים. עוד ציינו כי התביעה כבר נטענה בבקשות קודמות וכי הכללת המשביר מיותרת. המבקשים השיבו כי תביעתם מבוססת על עילות שאינן בנות תביעה בפירוק וכי המפרקים טרם דנו בתביעת החוב. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לצרף את המשביר כנתבע, בקובעו כי התביעה היא, במהותה, תביעת חוב הנשלטת על פי הכללים הרגילים של הליכי פירוק. עוד ציינה השופטת כי ההסכמים בין המבקשים לבין המשביר לצרכן לא הצביעו על יחסי נאמנות, וכי ניסיונם של המבקשים לצרף את המשביר לתביעה יוביל לכפילות הליכים. המבקשים חויבו לשלם למפרקים הזמניים הוצאות בסך 10,000 ₪.