עב"ל 15012-06-12

תקציר

הערעור מתייחס למשיב שעבד כפחח וצבע רכב במשך כ-30 שנה ונחשף לחומרים שונים לרבות צבעים ומדללי צבע. בשנת 2007 אובחן המשיב כחולה בלוקמיה מסוג CLL וטען כי מחלתו נגרמה עקב חשיפתו לחומרים אלו בעבודה. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל את תביעתו על סמך חוות דעת מומחה, מה שהוביל את המערער לערער על ההחלטה. נקודת המחלוקת העיקרית היא האם קיים קשר סיבתי בין סביבת העבודה של המשיב לבין מחלתו. בית הדין הארצי מצא כי קביעתו של בית הדין האזורי כי המשיב נחשף לבנזן היא עובדתית ואינה שנויה במחלוקת. עוד נקבע כי יש להמשיך ולבחון את חוות דעתו של המומחה, שקבעה כי קיימת "הסתברות נמוכה" לקשר סיבתי, שכן לא נראה שהיא מתיישבת עם ממצאים אחרים. לפיכך יספק המומחה הבהרה נוספת האם מחלתו של המשיב נבעה מהרעלת בנזן, הסבירות לקשר סיבתי בין עבודתו למחלתו, מנגנון הליקוי והשפעת העבודה על הפגם ביחס לגורמים אחרים. מידע נוסף זה יסייע לקבוע האם מחלתו של המשיב נחשבת לפגיעה בעבודה. בפסק הדין הודגש כי היעדר אסכולה רפואית מבוססת אינו דוחה בהכרח את התביעה, והמשיב רשאי לנסות להוכיח קשר סיבתי. עד שהמומחה לא ימסור בירור נוסף, לא יהיה צו להוצאות.