בש"פ 3937/13

תקציר

המערער הושם במעצר בית ובפיקוח בעקבות כתב אישום בגין החזקה וייצור של 33.5 ק"ג קנבוס. המערער עתר להקלה בתנאי מעצר הבית שלו. בית המשפט המחוזי נעתר חלקית לבקשתו, אך שמר על תנאי הפיקוח במהלך היום. המערער ערער על החלטה זו, וטען כי בית המשפט המחוזי פירש באופן שגוי את התסקיר המשלים של שירות המבחן וכי הוא לא נתן משקל מספיק להתקדמותו בגמילה, למשך הזמן שהיה תחת פיקוח ולהודאתו באשמה. המשיב התנגד לערעור והדגיש את חומרת העבירה. ערכאת הערעור קבעה כי הנסיבות אינן מצדיקות בחינה מחודשת של ההחלטה, שכן השתתפותו של המערער במפגשי גמילה הייתה צפויה, והזמן שחלף מאז ההחלטה הקודמת לא היה ארוך דיו כדי להצדיק את שינוי תנאי מעצר הבית, במיוחד נוכח חומרת העבירה. זאת ועוד, הפגיעה במערער מהמשך הפיקוח לא הוגדרה כבלתי מידתית, מה גם שעדיין יכול היה לפגוש את משפחתו בביתו. בית המשפט גם סירב להתערב בעניין שחרור רכבו של המערער, ועודד את המערער להמשיך בשיקום. בסופו של דבר נדחה הערעור ותנאי מעצר הבית הקיימים נשמרו.