עפ"ת 49139-12-15

תקציר

הערעור מערער על פסק דין שהרשיע את המערער בנהיגה בשכרות ובנהיגה תחת השפעת סמים. המערער טוען כי המדינה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי דגימת שתן שנלקחה ממנו היא אותה דגימה שלגביה הוכן דו"ח טוקסיקולוגיה מרשיע (ת/3), דבר היוצר ספק סביר באשמתו. הדגימה טופלה על ידי שוטרים וטכנאי מעבדה שונים, וההגנה התמקדה בפערים לכאורה בתיעוד העברתה בתוך המעבדה. בית משפט קמא דחה טענה זו, תוך שהוא מסתמך על עדויותיהם של עדי מעבדה ועל ההליכים שננקטו במעבדה. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בנוגע לשרשרת הראיות לטיפול בדגימת השתן במעבדה. בית המשפט קבע כי החשש לטעות או זיהום פוטנציאליים גבר עם פתיחת השקית האטומה, ואי המצאת המסמכים הדרושים על ידי התביעה יצרה ספק סביר. בהתאם לכך, זיכתה ערכאת הערעור את המערער, תוך שהיא מבטלת את ההרשעה ואת העונש הנלווה לה.