ת"צ 53091-10-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין ת"צ 53091-10-20 בצרי ואח' נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ ואח': **רקע עובדתי:** ההחלטה דנה בבקשה שהוגשה על ידי המבקש, מר אריה ערמון, לצרף ראיות חדשות לתיק תובענה ייצוגית. התובענה הייצוגית עוסקת בטענת המבקש כי רשתות סופרמרקטים (המשיבות) מספקות באופן שיטתי מוצרים שקילים במשקל גבוה יותר מהמוזמן, תוך חיוב הצרכנים ביתר, ובכך מתעשרות שלא כדין. הראיות החדשות שהמבקש ביקש לצרף הן: 1. **עמדת הגורמים המקצועיים מטעם המאסדר (הרשות להגנת הצרכן) בעניין קשת טעמים:** עמדה זו מתייחסת לסוגיית סטיית המשקל במוצרים שקילים אונליין, ומכילה הנחיות לקמעונאים ודרישות גילוי. 2. **עמדה (התנגדות) חדשה של היועצת המשפטית לממשלה בעניין שופרסל:** התנגדות להסדר פשרה בעניין דומה. 3. **פרוטוקול דיון מיום 10/2/25 בעניין שופרסל:** בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה. 4. **פרוטוקול דיון מיום 11/6/25 בעניין שופרסל:** בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה. **טענות הצדדים:** * **המבקש** טוען כי הראיות נחוצות ביותר, במיוחד עמדת המאסדר, המכילה הנחיות ופתרונות עקרוניים לסוגיה הרוחבית. הוא מפנה לפסיקה המאפשרת צירוף ראיות בשלב מאוחר יותר, במיוחד כאשר הן נחוצות לבירור האמת ועשיית הצדק, וכן להתנהלות בתיקים מקבילים שאושרו בהם צירופי ראיות. לטענתו, המשיבות מנסות לעכב את ההליך בחוסר תום לב. * **המשיבות** טוענות כי המבקש יוצר מצג מטעה, פועל בחוסר תום לב ומבקש לעקוף החלטה קודמת של בית המשפט שלא להיעזר במידע מהרגולטור. הן טוענות כי בקשת המבקש לדחות הוכחות בשל "מחלה" הייתה טקטית, וכי בקשתו הנוכחית מהווה פרס על התנהלות פסולה. לגופו של עניין, הן טוענות כי עמדת המאסדר אינה מחייבת, אינה חוקית, לא נגבשה בהליך תקין, וכי פרשנותה אינה סבירה ואינה ישימה. **דיון והכרעה של בית המשפט:** בית המשפט בחן את הבקשה לאור ההלכה הפסוקה בנוגע לצירוף ראיות בתובענות ייצוגיות, המעוגנת בין היתר בפסיקות כגון "עניין פופיק", "עניין ר'בקה טכנולוגיות" ו"עניין יוניון מוטורס". **נקודות מרכזיות בהכרעה:** 1. **המסגרת הנורמטיבית:** * **נקודת מוצא:** יש להגיש ראיות במקשה אחת עם בקשת האישור, ככל שניתן היה לעשות כן בשקידה סבירה (עניין פופיק). * **חריג:** ניתן להיעתר לבקשה לצירוף ראיות נוספות, במיוחד כאשר הדבר נחוץ לבירור האמת ועשיית הצדק, גם אם אי הבאתן בשלב מוקדם נבעה ממחדל. הדבר דורש הצדקה מיוחדת של המבקש, תוך בחינת אופי הראיה, שלב ההליך, מידת המחדל ותרומת הראיה לגילוי האמת. * **בתובענה ייצוגית:** יש לשקול האם הראיה נועדה להשלים חסר בבקשה שהוגשה בחופזה. עם זאת, במורכבות ההליך, ייתכן ותהיה הצדקה להגשת ראיות נוספות גם לאחר תשובת הנתבעים. * **שיקולים נוספים:** יש לשקול את מידת השתהותו של המבקש, נחיצות הראיה, תרומתה לבירור המחלוקת, ההשפעה על ניהול הדיון, והפגיעה בצד שכנגד מול האינטרס הציבורי. 2. **ההחלטה לגבי הראיות:** * **עמדת המאסדר (עניין קשת טעמים):** בית המשפט **קיבל** את הבקשה לצרף ראיה זו. * **נימוק:** על פניו, מדובר בראיה נחוצה לחקר האמת ולבירור המחלוקת. העמדה כוללת הנחיות כלליות, דרישות גילוי ופתרונות אפשריים, ומהווה בסיס להסדרה עתידית. בית המשפט אימץ את הגישה כי גם אם קיימות טענות נגד סבירותה או משקלה של עמדה זו, יש לבחון אותן במסגרת ההכרעה בבקשת האישור, ולא לדחות את צירופה כראיה (בהתבסס על עניין זליגמן). * **לגבי טיעוני המשיבות:** בית המשפט קבע כי טענותיהן לגבי חוסר סבירות או פגמים בהליך גיבוש העמדה יידונו במסגרת ההכרעה בבקשת האישור, וכי לא נגרמת פגיעה דיונית משמעותית למשיבות בשלב מקדמי זה. * **התנגדות היועמ"שית ופרוטוקולים בעניין שופרסל:** בית המשפט **דחה** את הבקשה לצרף ראיות אלו. * **נימוק:** ראיות אלו מתייחסות להתנגדות להסדר פשרה ספציפי ופרוטוקולים של משא ומתן בהליך אחר, ואינן רלוונטיות להליך הנוכחי, אלא אם כן הן משקפות עמדה עקרונית ורוחבית של היועמ"שית, דבר שלא הוכח דיו לבית המשפט. 3. **השלכות ההחלטה:** * **עמדת המאסדר תצורף לתיק:** הדבר מחייב את המשיבות להגיש התייחסות נוספות לעמדה זו, אשר עשויה להשפיע משמעותית על שיקול דעת בית המשפט בבחינת בקשת האישור. * **דחיית צירוף ראיות שופרסל:** המבקש לא הצליח לשכנע את בית המשפט כי ראיות אלו בעלות רלוונטיות מספקת להליך הנוכחי. * **מועדים חדשים:** נקבעו מועדים להגשת עמדת המאסדר והתייחסות המשיבות. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **איזון בין סדרי דין למהות:** בית המשפט מדגים את האיזון המורכב בין שמירה על סדרי דין (הגשת ראיות במקשה אחת) לבין הבטחת בירור האמת ועשיית הצדק (התרת צירוף ראיות חיוניות גם בשלב מאוחר). * **מעמד עמדת הרגולטור:** ההחלטה מדגישה כי עמדת רגולטור (המאסדר) אינה מחייבת, אך יש להביא אותה בחשבון. היא אינה מקבלת "מעמד בכורה", אך בית המשפט "יטה את האוזן" ויבחן אותה על פי מבחנים שונים, לרבות יישומיות, סבירות, ותקינות הליך גיבושה. הדבר מהווה נדבך חשוב בפיתוח המשפטי של מעמד חוות דעת גופים מינהליים בהליכים משפטיים. * **התמודדות עם מורכבות התובענות הייצוגיות:** בית המשפט מכיר במורכבות התובענות הייצוגיות ומגמת הפסיקה המאפשרת גמישות מסוימת בהגשת ראיות, במיוחד כאשר הן מתפתחות או מתבררות במהלך ההליך. * **"חטא" הצירוף המאוחר:** בית המשפט מעלה את הצורך להבחין בין "חטא" שהיה ניתן למנוע אותו בשקידה סבירה, לבין ראיה שנחוצה לבירור האמת. ההחלטה מראה כי גם אם מדובר בראיה שהוגשה באיחור, נחיצותה ופגיעתה הדיונית משחקים תפקיד מכריע. * **הבחנה בין ראיות:** ההחלטה ממחישה כי בית המשפט מפעיל בחינה קפדנית ומבחין בין סוגי ראיות שונים, כאשר עמדת רגולטור עקרונית נחשבת לנחוצה יותר מהתנגדות להסדר פשרה בהליך אחר. **סיכום:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של בחינה מעמיקה של בקשות לצירוף ראיות בתובענות ייצוגיות, תוך איזון בין הצורך בסדר דיוני לבין הבטחת הליך הוגן ובירור האמת. בית המשפט אימץ גישה גמישה ומאוזנת, תוך שהוא מכיר בחשיבותה הפוטנציאלית של עמדת המאסדר, ומנגד, דוחה צירוף ראיות שנחשבו פחות רלוונטיות או שנויות במחלוקת. ההחלטה אף משקפת התפתחות בפסיקה בנוגע למעמד עמדתם של גופים רגולטוריים בהליכים משפטיים.