ב"ל 58512-03-15

תקציר

התובע, חייל שהשתחרר לאחרונה, תבע את המוסד לביטוח לאומי לקבלת מענק עבור עבודה מועדפת כאמור בחוק הביטוח הלאומי. התובעת עבדה במפעל לייצור תפילין במשך 11 חודשים. הנתבעת דחתה את תביעת התובעת למענק. המחלוקת נסובה סביב מספר נושאים: היקף עבודתו של התובע והאם היא מהווה עבודה במשרה מלאה, אופי המפעל ועבודת התובע בו, ומשמעות פנייתו הקודמת של התובע למכון. השופט פסק לטובת התובע. הם נימקו זאת בכך שמפעל התפילין נחשב למפעל תעשייתי, ועבודתו של התובע בו, שדרשה ריכוז ודיוק, נכנסה לקטגוריה של "ענפים אחרים" בהגדרת עבודה מועדפת. השופטת קיבלה גם את טענת התובעת כי שעות העבודה הנהוגות במפעל הן עד ארבע שעות ביום, וכי עבודתה של התובעת אינה מקצועית אלא בסיסית ופנימית, כפי שהוגדרה בפסקי דין קודמים. כמו כן, התובעת עבדה ברציפות במשך מספר חודשים ומילאה אחר הדרישות למענק מלא וחלקי. דו"חות הנוכחות אישרו את דברי התובע, והנתבע לא הציג כל ראיה לסתור אותם. לפיכך, קבעה השופטת כי התובע זכאי למענק מלא בגין עבודה מועדפת ופסקה לו הוצאות נוספות בסך 1,000 ₪.