ת"צ 50911-07-17

תקציר

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נדחתה על ידי בית המשפט. המבקש טען כי המשיב גובה מלקוחות יתר על המידה בכך שהוא מטיל הוצאות גבייה שאינן כלולות בעלויות התפעול הישירות, וביקש להשיב סכומים מופרזים אלה. בעוד שהמשיבה טענה כי חיוביה נמוכים מעלויות הגבייה בפועל, בית המשפט מצא כי הסדר הפשרה מאפשר למשיבה לגבות יותר מההוצאות הישירות בגין עיקול אלקטרוני שלילי, דבר שאינו חוקי. הסוגיה המשפטית העיקרית הייתה פרשנות המונח "הוצאות ישירות" והצדדים הסכימו על הסכומים שהמשיב יוכל לגבות בגין פעולות שונות, למעט עיקולים אלקטרוניים. כמו כן נמתחה ביקורת על הסדר הפשרה על הכללת מע"מ על הוצאות האכיפה, דבר שנאסר על המשיב לעשות החל משנת 2018. מכיוון שההסדר היה כוללני, וכלל הוראות בלתי חוקיות, לא ניתן היה לאשר אותו. השופט הדגיש כי זאת למרות שלא הועלו התנגדויות להסדר הפשרה, והפנה את התיק לדיון קדם משפט.