רע"א 9382/10

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז הדוחה בקשה להארכת מועד לערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שהורה למסור את בנה של המערערת לאימוץ. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי האם נעדרת מסוגלות הורית, מצב שלא צפוי להשתנות, וכי הילד לא היה בקשר אישי עמה במשך שישה חודשים רצופים. בית המשפט המחוזי קבע כי המערערת לא הראתה "סיבה מיוחדת" לעיכוב בהגשת הערעור, וכי סיכויי ההצלחה היו מזעריים, במיוחד נוכח ההשפעה על בריאותו הנפשית של הילד. המערערת טענה כי לא יכלה להרשות לעצמה ייצוג משפטי וכי התהליך הבירוקרטי של קבלת סיוע משפטי ארך זמן. עם זאת, בית המשפט העליון הסכים עם הסברו היסודי של בית המשפט המחוזי מדוע יש לדחות את הבקשה, וציין כי המערערת לא פנתה לסיוע משפטי בהקדם ולא סיפקה סיבה משכנעת לעיכוב. יתר על כן, סיכויי ההצלחה נראו קלושים, שכן בית המשפט לענייני משפחה בחן ביסודיות חוות דעת מומחים, לרבות חוות דעת שהגישה המערערת, והגיע למסקנה כי היא נעדרת מסוגלות הורית. בית המשפט העליון הדגיש את חשיבותם של הליכים במועד ואת הצורך לשים את טובת הילד בראש סדר העדיפויות, במיוחד נוכח הסיכון לנזק בלתי הפיך לבריאותו הנפשית, ולכן דחה את בקשת רשות הערעור. השופט רובינשטיין, אף שהצטרף לדעת הרוב, הביע צער עמוק על מצבו של הילד וקיווה לפתרון.