ת"פ 59017-02-21

תקציר

הנאשם הורשע בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, כלומר 1.2 גרם קוקאין מחולק לשלוש מנות, על סמך הודאתו. במסגרת ההסדר הושאר העונש להכרעת בית המשפט. שירות המבחן המליץ לאמץ גישה שיקומית בשל השתלבותו המוצלחת של הנאשם בקהילה טיפולית ושילובו הקרוב בהוסטל, תוך התרשמות מהמוטיבציה של הנאשם להשתנות. התביעה טענה לעונש של 7 עד 18 חודשי מאסר, תוך שימת דגש על הסכנה שבהפצת סמים, ואילו ההגנה ביקשה עונש צופה פני עתיד של מספר חודשי מאסר, תוך הדגשת תהליך השיקום של הנאשם. בית המשפט הכיר בערכים המוגנים שנפגעו מהעבירה ובמידת הנזק הבינונית-נמוכה שנגרמה בהתחשב בכמות הקוקאין שהייתה ברשותו ובהתמכרותו של הנאשם באותה עת. מדיניות הענישה החלה על עבירות כאלה נעה בדרך כלל בין 6 ל -18 חודשי מאסר. בהתחשב בנסיבות העבירה ובפוטנציאל הנזק, קבע בית המשפט טווח ענישה נמוך יותר, מ-3 חודשי עבודות שירות ועד 9 חודשי מאסר. הנאשמים עברו בהצלחה שיקום, תוך הפגנת שינוי עמוק בהתנהגותם וחרטה על מעשיהם, דבר שהצדיק חריגה משמעותית ממתחם הענישה האופייני. בנוסף, נלקחו בחשבון הודאתו של הנאשם והיעדר עבר פלילי עדכני. בעקבות זאת גזר בית המשפט על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ועונשים שונים במקרה של עבירות סמים נוספות בתקופת המבחן: 6 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות, 6 חודשי פסילה על תנאי וקנס בסך 1,200 ₪. פסק הדין ניתן ביום 12.9.2022 עם זכות ערעור כדין.