ב"ש 276/86
החלטה מחוזי ירושלים
תקציר
בית משפט בישראל דחה את בקשת ארה"ב להסגיר את לאונרד ארווין פרידמן, בהתבסס על מספר גורמים. ראשית, בקשת ההסגרה נעדרה אימות מתאים, כנדרש באמנת ההסגרה בין ארה"ב לישראל. בית המשפט נתן לארה"ב הזדמנות לתקן פגם פרוצדורלי זה, אך סבר כי הדבר אינו גורם עוול כלשהו לפרידמן. שנית, הראיות שהוצגו לא תמכו במידה מספקת באישומי המרמה נגד פרידמן. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הן לא הוכיחו כי משקיעים כלשהם הוטעו על ידי פרידמן או נגרמו להם הפסדים כספיים כלשהם. בנוסף, בית המשפט פירש את החוקים הרלוונטיים בישראל והגיע למסקנה כי המעשים הנטענים אינם מהווים מרמה בנסיבות מחמירות, מרכיב הכרחי לצורך הסגרה. השופט הדגיש כי המשקיעים הוזהרו די הצורך מפני הסיכונים ועודדו אותם לפנות לייעוץ מקצועי, דבר המערער את רעיון ההטעיה. לבסוף, בית המשפט ציין כי בקשות הסגרה צריכות להיות נתמכות בראיות, ובמקרה זה, ארה"ב לא הצליחה לספק ראיות משכנעות להונאה או הפסד כספי כלשהו. פרידמן לא הוסגר אפוא לארה"ב, ובית המשפט הורה על שחרורו המיידי ממעצר, בתנאי שיעזוב את ישראל עד למועד שנקבע.
ב"ש 276/86 מדינת ישראל נ' לנרד ארוין פרידמן, מחוזי (9.11.1986)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.