ע"א 8602/11

תקציר

בערעורים המאוחדים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, ערער המערער, עורך דין מחיפה שנפגע בתאונת דרכים, על הערכת בית המשפט לפיצוייו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית משפט קמא בחן את נכותו הרפואית באמצעות שני מומחים לנוירולוגיה ואורתופדיה, וקבע לו נכות משוקללת בשיעור של 35.16%. עם זאת, בית המשפט לא התאים במפורש הערכה רפואית זו לליקוי התפקודי של המערערת, החיוני לחישוב הפסדי השתכרות. בית המשפט ציין את השפעתה המשמעותית של התאונה על המערער, אך שקל גם את דרישותיו האינטלקטואליות של מקצועו – שלא הושפעו במידה רבה מפגיעתו. בית המשפט קבע את גיל הפרישה שלו על 75, ופסק 1,430,230 ₪ בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, נזקים לא ממוניים והוצאות אחרות. המערערת ערערה על כך, וטענה כי שיטת החישוב פגומה וצריכה לשקף הפסדים גבוהים יותר; הוא גם ביקש גיל פרישה של 80. מנגד, המשיב התנגד רק לגיל הפרישה. ערכאת הערעור אישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וקבעה כי גישת הפיצוי סבירה בהתחשב במורכבות שומת הכנסות העצמאים וחוסר הוודאות בקביעת הפסדי השתכרות עתידיים. פסק הדין הבהיר כי הסכום שנפסק שיקף כראוי אומדן הגיוני של ליקוי תפקודי ואובדן כושר השתכרות, ובכך מצדיק את דחיית שני הערעורים ללא הוצאות נוספות.