ת"פ 40186/07

תקציר

הכרעת הדין דנה בקבילותה של הודאה שמסר חשוד למשטרה במהלך חקירה. החשוד, שהואשם בחברות בארגון פשיעה בראשות אסי אבוטבול, טען כי יש לפסול את הודאתו בנימוק שהמשטרה לא ידעה אותו על זכותו לשמור על שתיקה ולהיוועץ בעורך דין לפני החקירה ובמהלכה. בית המשפט הסביר כי אי מתן אזהרה ראויה והפגיעה בזכויותיו של החשוד לא הביאו בהכרח לפסילת ההודאה לפי סעיף 12 לפקודת הראיות. בית המשפט קבע כי המבחן הרלוונטי הוא האם אוטונומיית הרצון וחופש הבחירה של החשוד נפגעו באופן משמעותי בעקבות המחדל. בבואו להעריך זאת, שקל בית המשפט את חומרת אי החוקיות, האם החוקרים פגעו במכוון בזכויותיו של החשוד, את השפעת שיטות החקירה הפסולות על הראיות שהושגו ואת הפגיעה במערכת המשפט הפלילי שתיגרם כתוצאה מפסילת הראיות. בית המשפט קבע כי למרות שהחוקרים לא הזהירו כראוי את החשוד והטעו אותו בנוגע לזכותו להיוועץ בעורך דין, התנהגותם לא הייתה פוגענית או מכוונת. בית המשפט קבע כי זכותו של החשוד לחסינות מפני הפללה עצמית לא נפגעה מאחר שידע שיוכל לשתוק אך בחר לשתף פעולה עם המשטרה. עוד קבע בית המשפט כי היעדר אזהרה ואי יידוע החשוד בדבר זכותו לעורך דין אינם פוגעים באמינות הודאתו. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי ההודאות קבילות, שכן לא הייתה פגיעה משמעותית בזכויותיו של החשוד, ופסילתן תפגע בעשיית הצדק.