ת"א 959/04

תקציר

בשנת 2003 החכירה המבקשת חלקת קרקע למשיב בחיפה לצרכי חניה. בהסכם החכירה, שהיה אמור להתחיל ביום 10.1.2004 ולהסתיים ביום 9.1.2009, נקבע כי המבקשת תכשיר את הקרקע לחניה ותקבל את הרישיונות וההיתרים הנדרשים. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בדבר אי קבלת ההיתרים והרישיונות על ידי המבקש, מה שהוביל את המשיב לבטל את ההסכם. ההסכם כלל תניית בוררות לכל מחלוקת, והמבקש ביקש למנות בורר כאשר המשיב סירב לעשות כן. המשיב טען, כי אי עמידתו של המבקש בתנאי ההשעיה משמעה שההסכם מעולם לא נכנס לתוקף, מה שהופך את תניית הבוררות לחסרת תוקף. עם זאת, בית המשפט קבע כי נוסח תניית הבוררות רחב דיו כדי להסמיך את הבורר לשקול את קיומו ותוקפו של ההסכם. משסירב המשיב למנות בורר, הורה בית המשפט על מינויו של השופט בדימוס ד"ר דן ביין כבורר, פסק למבקש הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח, וביקש מהבורר לאשר את מינוים. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ופורסמה בפומבי.