ע"פ 10505/03

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נדחה, ועסק במקרה בו ביקשו המערערים לעכב צו הריסה מינהלי למבנה שבנו שלא כדין. הצו, שהוצא בשנת 1998, התמקד במבנה עם קירות אסבסט וגג שנבנה ללא היתר. חרף ניסיונותיהם של המערערים לערער על הצו, קבע בית המשפט לעניינים מקומיים כי התקיימו הדרישות החוקיות לצו כזה, וציין את הימנעותם של המערערים מלהוכיח כי היה בידיהם היתר בניה ואת התנהלותם הלקויה שנועדה לעכב הליכים משפטיים. בית המשפט המחוזי, בהסכמתו עם הערכאה הנמוכה יותר, דחה את עיכוב הביצוע, בנימוק של הזמן הממושך מאז מתן הצו והסיכויים קלושים להצלחת הערעור. המערערים, שטענו לנזק בלתי הפיך פוטנציאלי בשל בעיות בריאותיות, טענו לשיהוי, אך המשיב הדגיש התנהגות בלתי הולמת מתמשכת ואי הגשת בקשה להיתר. הרשויות העומדות בראשן הדגישו את אופיים הדחוף של צווים מנהליים שנועדו למנוע מבנייה בלתי חוקית ליצור עובדות מוגמרות המסבכות את האכיפה המשפטית ואת האינטרס הציבורי. חרף נסיבותיהם האישיות של המערערים, הפגיעה המשפטית המתמשכת מצדיקה את אכיפת החוק. לפיכך, אישר בית המשפט את ביצוע הצו המנהלי ודחה את הערעור, וההחלטה ניתנה סופית ביום 17.12.03.