ת"א 54015-02-21

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה סובבת סביב הקביעה מתי תיפסק חובת הנתבעת בתשלום דמי השימוש, עליה הסכימו שני הצדדים בסך 5,700 ₪, ובנוסף לקביעה האם ניתן לנכות מסך דמי השימוש רבע מההוצאות הנתבעות הנתבעות בגין תיקוני נכסים. בית המשפט מכיר בכך ששני הצדדים היו אשמים בכך שהתעכבו בהתחייבויותיהם על פי הסכם הפשרה הראשון ונושא באחריות מסוימת להפרתו. עם זאת, מסקנה היא כי התובע נושא באחריות העיקרית לעיכוב, שכן הנתבע עשה ניסיונות רבים ליצור קשר עם בא כוח התובע בנוגע לביצוע המכירה, וזכה להיענות מינימלית עד שהנתבע הגיש תביעה. בית המשפט מחליט כי חיוב הנתבע בדמי שימוש הולמים יסתיים ביום 3.8.2020, ומורה לו לשלם לתובע סך של 1,425 ₪ כדמי שימוש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית, עבור התקופה שמיום 25.8.2016 ועד ליום 3.8.2020. סכום זה מסתכם ב-80,505 שקל. עוד קובע בית המשפט כי הנתבע יכול לקזז את חלקו בהוצאות התיקון, המסתכמות ב-6,520 שקל, כך שהסכום הסופי הוא 7,476 שקל לאחר חישוב. באשר להוצאות המשפט, נפסקות לתובע הוצאות מופחתות בסך מחצית מהשיעור המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, העומד על 4,710 ₪, בצירוף החזר שכר הטרחה ששולם, בסך 5,587 ₪. לפיכך חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 83,326 ₪, כולל דמי שימוש, הוצאות והוצאות משפט. סכום זה ישולם תוך 30 יום, או שייגרמו לו הפרשי הצמדה וריבית מהמועד הנוכחי ועד שישולם במלואו. כמו כן, בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן צו מגודר, האוסר על מי מהצדדים לתבוע את הצד השני בנוגע לנכס או לעסק הפועל בו.