ה"פ 1346/02

תקציר

המבקשים, בני זוג חרדים, ביקשו לרכוש דירה מהמשיבים 3 ו-4 ולקבל את הזכויות שיועברו להם על-ידי המשיבה 1, חברת בנייה שבנתה את הדירה על אדמות מדינה. המשיבה 1 סירבה לרשום את זכויות המבקשים ללא אישור ועדת האכלוס, גוף שמונה על ידי החברה, בטענה כי היישוב הוקם עבור הציבור החרדי ועליו לשמור על אופיו. המבקשים טענו כי דרישה זו אינה חוקית, בלתי סבירה ומפלה, פוגעת בזכויות הקניין שלהם ובכבוד האדם, וביקשו לרשום את זכויותיהם. בינתיים דרשו המבקשים משכנתא מהבנק שהמשיב 1 לא אישר. בית המשפט קבע, כי על המשיבה 1, כחברה משכנת המנהלת מקרקעי מדינה, מוטלת החובה לנהוג כלפי האזרחים כפי שהמדינה הייתה נוהגת, והיא אינה יכולה להטיל תנאים מפלים לגישה לקרקע. אמנם ייתכנו מקרים חריגים שבהם המדינה תוכל להקצות קרקע לקבוצה מסוימת, אך לא כך היה, שכן המבקשים היו בני אותה קהילה חרדית. בית המשפט מצא כי הקריטריונים לאישור ועדת האכלוס אינם ברורים ואינם לגיטימיים, וכי המשיב 1 פעל באופן פסול בכך שלא גילה תנאים אלה בשלב מוקדם יותר של הליך רכישת הדירה. לפיכך הורה בית המשפט למשיבה 1 לרשום את זכויות המבקשים בדירה, ופסק למבקשים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.