ע"פ 46004-07-17

תקציר

מדובר בערעור של עורך דין שהורשע בהעלבת עובד ציבור. האירוע התרחש בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע, שם פנה המערער, שהינו עורך דין, למתלונן, ליאור בוקובזה, תובע משטרתי, וביקש ממנו לדון בתיק בו ייצג את הנאשם. בוקובזה ביקש ממנו להמתין לתורו, דבר שעורר את זעמו של המערער. לעיני הקהל כינה המערער את בוקובזה בשמות פוגעניים ומשפילים, לרבות השמצות אתניות, בשתי הזדמנויות שונות. המערער הורשע על ידי בית משפט השלום בראשון לציון ונגזרו עליו חמישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 20,000 ₪ או ארבעה חודשי מאסר במקום תשלום, ופיצוי בסך 10,000 ₪ לבוקובזה. המערער ערער על פסק דין זה, וטען כי בית משפט קמא טעה בפרשנות האירוע, הסתמך על ראיות לא רלוונטיות ושגה בפרשנות החוק. הוא ביקש לבטל את הרשעתו, או לחילופין להפחית את עונשו משום שהדבר פגע קשות בתוכניותיו העתידיות. המשיב, לעומת זאת, ביקש לדחות את הערעור, בנימוק של חומרת העבירה והצורך להגן על כבודם של עובדי ציבור. עוד טען המשיב כי העונש מידתי ביחס לעבירה. ערכאת הערעור הסכימה עם טענות המשיב, ולא מצאה עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. בית המשפט פירט את האירועים שקדמו לאירוע, את הראיות שהוצגו ואת עדויות העדים, והגיע למסקנה כי קביעותיו העובדתיות והערכות המהימנות של בית משפט קמא נעשו כהלכה. גם ערכאת הערעור הסכימה עם מסקנותיו המשפטיות של בית משפט קמא, והדגישה את הצורך להגן על עובדי ציבור מפני עלבונות העלולים לפגוע ביכולתם לתפקד ביעילות. בית המשפט מצא כי דבריו של המערער אכן היו מעליבים, השמצות אתניות, והשפיעו לרעה על תפיסת הציבור את מערכת התביעה המשטרתית. יתר על כן, בית המשפט לא ראה סיבה לסטות מהכלל של הרשעת עבריינים, שכן הנזק שנגרם כתוצאה מההרשעה לא היה בלתי מידתי ביחס לחומרת העבירה. בית המשפט גם אישר את העונש שהטיל בית משפט קמא, ומצא אותו סביר ומידתי לנסיבות. לפיכך נדחה הערעור על כל חלקיו.