בש"פ 9090/08

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין שחרור רכב שנתפס על ידי המשיבה (המדינה) במסגרת חקירת סמים בה היו מעורבים המערערים, בעל, אישה ובנם. הרכב, ששוויו כ-50,000 ₪, נרשם על שמם של המערערים והיה חיוני לפעילות החברה המשפחתית. ההחלטה הראשונית העניקה למערערים את החזרת הרכב בתנאים מסוימים, לרבות פיקדון בסך 20,000 ₪, עליו ערערו המערערים בטענה כי הוא פוגע בזכות הקניין שלהם. המשיב טען כי הרכב שימש לביצוע עבירות חמורות וכי הפיקדון נחוץ להבטחת חיסולו במקרה של הרשעה. השופטת, לאחר ששקלה את הטענות, קבעה כי סכום הפיקדון גבוה יתר על המידה, בהתחשב בנסיבות ובהיעדר מקרים דומים המחייבים הפקדה כה גבוהה. לפיכך החליטה השופטת להפחית את סכום הפיקדון ל-10,000 שקל, תוך השארת יתר התנאים שקבע בית המשפט המחוזי על כנם. פסק דין זה מאזן בין אינטרס המדינה בהבטחת אפשרות החילוט לבין זכותם של המערערים לעשות שימוש ברכושם במסגרת ההליך המשפטי.