ת"פ 1114-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי: גזר דין בת"פ 1114-01-26 מדינת ישראל נ' סיף אלדין בישר** **1. רקע עובדתי והכרעת הדין:** הנאשם, סיף אלדין בישר, הודה בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בשתי עבירות: תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש (סעיפים 382(ג) + 380 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977) ואיומים (סעיף 192 לחוק העונשין). העובדות המתוארות בכתב האישום מקימות תמונה קשה של אלימות פיזית ומילולית ממושכת, הכוללת סטירות, שריטות, נשיכות, אגרופים, נגיחות, וכן איומים מפורשים בפגיעה בגוף, בחירות, ברכוש ובחיים. האלימות הופנתה כלפי המתלוננת, בת זוגו של הנאשם, בתוך דירתה. כתוצאה ממעשיו, נגרמו למתלוננת חבלות של ממש, כפי שתועדו ותוארו. **2. עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **עבירות אלימות במשפחה:** בית המשפט מדגיש את הרגישות המיוחדת והחומרה הגלומה בעבירות אלימות בין בני זוג. הוא מצטט את השופט ג'ובראן ברע"פ 6577/09 צמח, הקובע כי "עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה". הדבר מחייב "מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה". * **הקשר הדוק (Single Criminal Event):** בית המשפט קבע כי שתי העבירות שבוצעו - תקיפה ואיומים - נעברו ברצף זמן אחד כלפי אותה מתלוננת. על בסיס מבחן "הקשר ההדוק" (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י), הוחלט לקבוע מתחם עונש הולם אחד עבור כלל העבירות, כאירוע פלילי אחד. עיקרון זה נועד למנוע "פיצול" של אירועים התנהגותיים הקשורים זה לזה, ולהבטיח התייחסות הוליסטית לנסיבות ביצוע העבירה. * **עקרון ההלימה (Proportionality):** בקביעת מתחם העונש ההולם, בית המשפט פעל על פי עיקרון ההלימה, המתחשב בערך החברתי שנפגע, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות ביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 סעד נ' מ"י). * **ערכים חברתיים שנפגעו:** * **תקיפה הגורמת חבלה:** שלמות הגוף, בריאותו וביטחונו של הקורבן, ובמיוחד זכותה של אישה להיות מוגנת מפני אלימות של בן זוג. * **איומים:** שלוות נפשו של הקורבן, ובאופן עקיף גם חופש הפעולה והבחירה שלו. * **נסיבות ביצוע העבירה:** חומרת האלימות (סטירות, אגרופים, נגיחות, נשיכות, שריטות), האלימות המילולית וההשפלה (סירוב לאפשר שימוש בשירותים, שפיכת מים), הבריחה של המתלוננת והצורך שלה להסתתר, והחבלות הפיזיות שנגרמו לה. * **מדיניות ענישה בפסיקה:** בית המשפט עיין בהרחבה בפסיקה רלוונטית, הן מטעם המאשימה והן מטעם ההגנה, על מנת לבחון את מתחמי הענישה הנהוגים בעבירות דומות. הוא ניתח מקרים של תקיפות הגורמות חבלות ואיומים כלפי בנות זוג, ובהם הוטלו עונשי מאסר בפועל בטווחים שונים, תוך התחשבות במשתנים כגון היקף הפגיעה, עבר פלילי, והפעלת מאסרים על תנאי. * **דוגמאות מהפסיקה:** * **ברע"פ 2750/22 אלי ליולקו:** 10 חודשי מאסר בפועל על תקיפה הגורמת חבלה ואיומים. * **ברע"פ 1884/19 פלוני:** 4 חודשי מאסר בפועל על מספר עבירות תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה (נמצאה קולה יותר). * **ברע"פ 1293/08 קורניק:** 12 חודשי מאסר בפועל על איומים. * **בע"פ 33495-04-13 מ':** 12 חודשי מאסר בפועל (לאחר ערעור) והפעלת מאסר על תנאי. * **בע"פ 3196/08 חאלד:** 8 חודשי מאסר בפועל על תקיפה ואיומים. * **עפ"ג (חי) 33615-05-13 ג':** 13 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי של 12 חודשים באופן מצטבר (סה"כ 25 חודשים). * **בת"פ 24692-10-24 קראוט:** 10 חודשי מאסר בפועל, והפעלת חלק ממאסר על תנאי (סה"כ 14 חודשים). * **בת"פ 8939-08-25 פופוב:** 8 חודשי מאסר בפועל (ללא עבר פלילי). * **בת"פ 55816-03-24 פלוני:** 10 חודשי מאסר בפועל. * **בת"פ 1201-03-24 פלוני:** 6 חודשי מאסר בפועל. * **שיקולים לקולא (הקלה בעונש):** * **הודאה מיידית:** הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה. הודאתו חסכה מזמנו של בית המשפט ומהצורך להעיד את המתלוננת. * **עמדת המתלוננת:** המתלוננת הביעה סלחנות, ציינה כי היא אוהבת את הנאשם, רוצה להמשיך את הקשר עמו, וכי הוא יחזור אליה. בית המשפט נתן דעתו לכך, אך לא ראה בכך נסיבה המצדיקה חריגה ממתחם העונש. * **שיקולים לחומרא (החמרת העונש):** * **עבר פלילי:** לנאשם 6 הרשעות קודמות, הכוללות עבירות שוד, סמים, ואלימות במשפחה. * **הפרת מאסר על תנאי:** העבירות בוצעו כאשר מאסר על תנאי בן 12 חודשים עמד ותלוי כנגדו. * **קרבה לשחרור ממאסר קודם:** הנאשם שוחרר רק כחצי שנה לפני ביצוע העבירות מושא התיק הנוכחי, ממאסר של 57 חודשים. * **חוסר הרתעה:** בית המשפט מציין כי "נראה כי הנאשם אינו מורתע מהענישה המוטלת אליו וחוזר להתנהגות אלימה פעם אחר פעם". **3. קביעת מתחם העונש ההולם והעונש בפועל:** * **קביעת המתחם:** לאחר ששקל את חומרת האלימות, החבלות, מדיניות הענישה והפסיקה, בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע **בין 9 ל-20 חודשי מאסר בפועל**, לצד ענישה נלווית. * **חריגה ממתחם:** בית המשפט קבע כי לא קיימות נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם זה, לא לחומרא ולא לקולא, למעט השיקולים המפורטים להלן. * **העונש שנגזר:** 1. **12 חודשי מאסר בפועל** מיום מעצרו (25.12.25). 2. **הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים:** 6 חודשים במצטבר ו-6 חודשים בחופף. **סה"כ 18 חודשי מאסר בפועל** מיום מעצרו. * **חידוש משפטי/התחשבות:** בית המשפט מצא לחפוף חלק מהתנאי (6 חודשים) "לשם עידוד הנאשם לעבור טיפול למניעת אלימות בכותלי בית הסוהר". זוהי התחשבות בנסיבות השיקומיות הפוטנציאליות, לצד ההרתעה. 3. **מאסר על תנאי בן 5 חודשים** למשך 3 שנים, לתקופה שמהיום שחרורו. התנאי הוא אי-ביצוע עבירת אלימות פיזית או מילולית כלפי בן משפחה. * **ענישה כלכלית:** לא הוטל עונש קנס, "בשים לב לאורך תקופת המאסר ועמדתה של המתלוננת". **4. עניינים נוספים:** * **זכות ערעור:** הודעה על זכות הערעור לבית המשפט המחוזי. * **מועד מתן גזר הדין:** 23.02.2026 (ו' אדר תשפ"ו). **5. סיכום והערכה:** גזר הדין משקף גישה מחמירה יחסית לעבירות אלימות במשפחה, במיוחד לאור עברו הפלילי החמור של הנאשם וההתנהלות הפסולה לאחר שחרור ממאסר. בית המשפט איזן בין הצורך בהרתעה, גמול והגנה על שלום הציבור (והמתלוננת בפרט), לבין שיקולים של חרטה, הודאה, והתחשבות מסוימת בפוטנציאל שיקומי (דרך החפיפה חלקית של התנאי). ההתייחסות לעמדת המתלוננת, אף שהיא סלחנית, לא הובילה להקלה משמעותית בעונש, דבר המעיד על כך שהאינטרס הציבורי במאבק באלימות במשפחה גובר במקרים כאלה על רצונותיו האישיים של הקורבן. ההחלטה לחפוף חלק מהמאסר על תנאי לצורך טיפול שיקומי מהווה שיקול פרגמטי, המבקש לעודד התנהגות שיקוםית מצד הנאשם, מבלי לוותר על עקרון ההרתעה והגמול.