ת"פ 39863-02-12

תקציר

הנאשם הואשם בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה בכך שיידה שתי אבנים לעבר אוטובוס שהסיע תלמידים לבית הספר. האירוע התרחש משום שהנאשם כעס על נהג האוטובוס, שהיה מאורס בעבר לאחותו של הנאשם. האבן הראשונה פגעה בחלון הסמוך למושב הנהג, במטרה לפגוע בנהג, בעת שהאוטובוס נסע. האבן השנייה פגעה בחלון האחורי, ניפצה אותו ופצעה נוסעת צעירה. גם הנהג סבל מחרדות. הילדים העידו באופן מהימן כי האבנים נזרקו בעת שהאוטובוס היה במעבר. עדויות הנאשם ודודו, לעומת זאת, לא היו משכנעות, וההנחה הייתה שמעשיו של הנאשם לא נבעו מהגנה עצמית. השופט הגיע למסקנה כי לנאשם הייתה כוונה מיוחסת לכל שלושת האישומים: סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, תקיפת קטין וחבלה בזדון. יתר על כן, השופט דחה את טענת הנאשם לאכיפה בררנית של החוק ולא מצא הצדקה להגן על הנאשם מפני הצדק. בעקבות זאת הורשע הנאשם בכל שלוש העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.