ת"פ 40013/05

תקציר

הכרעת הדין פותחת בפירוט בקשת בא כוח המאשימה כי נאשם 3 יגיש כראיה תקליטור שמע המקליט שיחה בינו לבין נאשם 1. הסנגור סירב לבקשה זו, בנימוק של בעיות תקציביות ואפשרות שהתוכן יפליל את מרשו. התובע טען, כי מאחר שנאשם 3 בחר להעיד, הוא אינו נהנה מהזכות מפני הפללה עצמית, ויש לחייבו למסור את הדיסקים. לאחר ששקל את הטענות, פסק השופט לטובת התביעה, בקובעו כי תפקידו של בית המשפט הוא לגלות את האמת, וכי הגשת הראיות החלקית על ידי נאשם 3 אינה ראויה. כמו כן, השופט קבע כי השמדת מכשיר ההקלטה המקורי אינה פוגעת בקבילות עותקי התקליטורים, וכי ניתן לקבל אותם כראיה משנית. פסק הדין נעתר גם לבקשת התובע להעיד במשפטו של שלושה (נאשם 3), בהתחשב בכך שתקליטורי השיחה טרם הוגשו עם סיום עדותו של שלושה. השופט קבע כי הדבר נחוץ כדי למנוע עיוות דין, וכי לא ניתן היה לצפות באופן סביר שהתובע ישיג את הראיות מוקדם יותר. השופט אישר גם את הבקשה לזמן את נאשם 3 כעד במשפטו של שלושה, אך הוגבל לשיחה בין שני הנאשמים, והשאיר את ההחלטה לשלושה להעיד שוב במשפטו לסניגורו. המועד האחרון להגשת התקליטורים על ידי נאשם 3 נקבע ליום 1.12.09, ופסק הדין היה אמור להיות מוצג לצדדים על ידי המזכירות.