ת"פ 44739-12-15

תקציר

הנאשם הורשע בשתי עבירות: עבודה כקבלן שירותים ללא רישיון, ואי תשלום שכר מינימום לשני עובדים במשך שבעה חודשים. האישום הראשון הוא עבירה על חוק העסקת עובדים, שמטרתו לאפשר רק לעסקים יציבים כלכלית לפעול כקבלנים, ואילו האישום השני הוא הפרה של חוק שכר מינימום, שהוא זכות יסוד לקיום בכבוד. עבירות כלכליות אלו נחשבות לחמורות, שכן הן מנצלות עובדים פגיעים. על בית המשפט לבצע הליך תלת שלבי בבואו לקבוע את העונש, בהתחשב בחומרת העבירות, בנסיבות ובמצבו האישי של הנאשם. התובע ביקש קנס משמעותי, ואילו ההגנה ביקשה קנס מינימלי בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם. השופט קבע כי יש לראות בשתי העבירות אירועים נפרדים וקבע את טווח הענישה בין 50% לקנס המרבי לכל אחת מהן. עם זאת, השופט חרג מטווח זה בשל מצבו הרפואי והכלכלי של הנתבע, יחד עם הליכי פשיטת הרגל שלו. כך, נקנס הנאשם ב-5,000 ₪ בגין פעילות כקבלן ללא רישיון וב-10,000 ₪ בגין אי תשלום שכר מינימום, שישולם בתשלומים. בנוסף, בית המשפט הורה לנאשם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות אלה במשך שלוש שנים.