עמ"ש 8885-11-18

תקציר

הערעור, שעניינו מחלוקת על תשלום מזונות לאחר גירושין, נדחה בחלקו. בית המשפט מצא כי פסק דינו של בית משפט קמא היה מנומק היטב ויסודי, ופסק הדין ניתן ללא טעויות משמעותיות, למעט הסוגיה הנוגעת לקצבת הילדים המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי. השופטת הסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא בנוגע לחלוקת זמני ההורות, פערי ההשתכרות של הצדדים והוצאותיהם, שהם בעיקרם ממצאים עובדתיים שערכאת הערעור ממעטת להתערב בהם. עם זאת, כדי לפייס את המערער, התחייב השופט לדיון מפורט בטענות. נקבע כי זמני ההורות הנוכחיים מתחלקים באופן לא שוויוני, וטענת המערערת כי היא מתחלקת שווה בשווה נדחתה. כמו כן, בית המשפט בחן את יכולותיהם הכלכליות והוצאותיהם של הצדדים, ומצא כי המערער לא הציג נתונים מלאים על הכנסותיו והוצאותיו, אשר פעלו לטובתו. השופט הסכים גם עם הערכתו של בית משפט קמא את צרכי הקטינים ואת חלוקת המזונות. עם זאת, בשקלול הנסיבות הכוללות, לרבות קצבת הילדים, החליטה השופטת כי יש מקום להפחתה גבוהה יותר של סכום המזונות. לפיכך, נפסק כי יש להפחית את תשלום המזונות החודשי ל-2,100 ₪ במקום 2,300 ₪ שהורה בית משפט קמא. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וניתן לפרסם את פסק הדין בעילום שם.