הפ"ב 4059-01-21

תקציר

פסק הדין דן בערעור על פסק בוררות לפי סעיף 21א לחוק הבוררות, המאפשר לערער ישירות לבורר ולא לבית משפט. המערערת טענה כי יש לבטל את פסק הבוררות המקורי בנימוק שהוא נוגד את תקנת הציבור וכי הבורר היה מוטה וחד צדדי. עם זאת, השופט קבע כי עילת הביטול אינה תקפה. הם הדגישו כי בית המשפט יכול להתערב רק במקרים נדירים וחריגים שבהם פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, מה שלא היה המקרה כאן. השופטת גם דחתה את טענות המערער בדבר משוא הפנים והצדק הטבעי של הבורר, ולא מצאה כל הצדקה לטענות. כמו כן, בית המשפט קבע כי הבורר לא חרג מסמכותו וכי ההוצאות שנפסקו היו מוצדקות. כתוצאה מכך, דחתה השופטת את הבקשה לבטל את פסק הבוררות ואישרה את פסק הבוררות עצמו, ובכך למעשה נתנה לו תוקף של פסק דין. המערערת חויבה לשאת בהוצאות המשיבים בסך של 30,000 ₪. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של הצדדים והייתה אמורה להימסר להם על ידי המזכירות.