ע"פ 3427/13

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המערער טען כי נפלו כשלים בייצוגו המשפטי בהליכים בבית המשפט המחוזי, אך ערכאת הערעור מצאה כי אף שהייצוג עשוי היה להיות לא מספק, המערער לא הוכיח כי הדבר הוביל לעיוות דין. בית המשפט המחוזי היה ער לסוגיות ותיקן למעשה תוך שקלול טיעוני ההגנה המפורטים שהציג בא כוחו של אחיו של המערער, כך שלא היה קשר סיבתי המצדיק משפט חוזר. חומרת העונש הייתה ראויה גם בהתחשב באופי העבירה – עבירת אלימות – ובפסיקות קודמות במקרים דומים. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, שנראה כי ערך איזון הוגן בין השיקולים השונים. זאת ועוד, עברו הפלילי של המערער, שכלל עבירות אלימות, הצדיק את הפער בין עונשו לזה של אחיו. עוד ציין ערכאת הערעור כי טענת המערער בדבר "הסכם סליחה" עם הצד השני אינה נתמכת בראיות כלשהן וממילא לא ניתן לראות בה עילה לשינוי גזר הדין. לאור נקודות אלה, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי נותר על כנו.