עת"מ 40182-07-10

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו ודוחה בחלקו את בקשות העותר. ראשית, השופט דן בסמכותו של בית המשפט, וקובע כי לבית המשפט לעניינים מנהליים יש סמכות לדון ברוב טענות העותר, למעט אותם עניינים הנמצאים בסמכותה של ועדת הערר. לאחר מכן פונה השופט להתייחס בפירוט לכל אחת מדרישותיו של העותר. באשר לתשלום תגמולים על ידי המשיב הראשון, מציינת השופטת כי העותרת משכה בקשה זו וממילא החוק קובע כי נכים המרצים עונשי מאסר אינם זכאים לתשלומים. בסוגיית החלפת כיסא הגלגלים של העותר, פוסק השופט לטובת העותר, קובע כי בקשתו סבירה, ומורה למשיב הראשון לספק לו כיסא גלגלים חדש. באשר לדרישת העותר לטיפול סיעודי, השופט מורה למשיב הראשון לממן טיפול סיעודי וליווי לעותר במהלך חופשתו מהכלא, אך דוחה את בקשתו לטיפול סיעודי בין כותלי הכלא, וקובע כי הטיפול שהוא מקבל כיום מספק. השופט פוסק גם בבקשת העותר להשבת הטבות שונות, וקובע כי למשיבים סמכות לבטלן, אך מורה למשיב הראשון להפריש לביטוח הרכב הרפואי של העותר במהלך חופשתו. לבסוף, דוחה השופט את דרישת העותר למימון טיפולים על ידי ד"ר אטיאס, ומציין כי העותר לא הביא ראיות רפואיות מספיקות לתמיכה בטענתו. השופט קובע כי הטיפולים שהעותר מקבל באמצעות שב"ס מספיקים. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.