פ"א 40245-10-16

תקציר

נגד המערערים הוגש כתב אישום בגין הקמת במת עץ בחצר העסק שלהם ללא היתר הבנייה הנדרש. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הבנייה נופלת תחת תקנה 31(א) לתקנות התכנון והבניה, אשר תפטור אותו מחובת ההיתר. המשפט הסתמך על הצהרות עדים וראיות לפיהן הבנייה הייתה כרוכה בהגבהת פני השטח ב-52 ס"מ וכי היא אינה תואמת את התוכניות שהוגשו לרישיון עסק. המשיבים הציגו ראיות מספיקות לכך שמבנה חדש נבנה ללא היתר, והמערערים לא העידו ולא הציגו ראיות לסתור זאת. נפסק כי המערערים לא הוכיחו כי בנייתם פטורה מחובת היתר לפי תקנה 31(א). בנוסף, בית המשפט פירש את התקנה כך שתחריג הקמת מבנים מוגבהים וקבע כי היא אינה חלה רטרואקטיבית על העבירה שבוצעה לפני חקיקתה. מאחר שהמערערים לא הביאו ראיות מספיקות והמשיב עמד בנטל ההוכחה הנדרש, התקבל פסק דינו של בית משפט קמא. באשר לגזר הדין, התחשב בית המשפט בהרשעותיהם הקודמות של המערערים ובערכים המוגנים שנפגעו מן העבירה. הקנס שהוטל על המערערים הופחת מעט, בהתחשב בנטל המוטל על בעלי המניות בתשלום הקנסות. שאר חלקי המשפט נותרו ללא שינוי. הערעור על פסק הדין נדחה, ופסק דינו של בית משפט קמא אושר.