ת"א 19780-05-22

תקציר

בית המשפט החליט להיעתר לבקשת המבקשים לסעד זמני. החלטה זו התקבלה מכוח הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, ובפרט תקנות 94 ו-95, המאפשרות לבית המשפט ליתן סעד זמני להבטחת קיומה של זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי. המבקשים הצליחו להוכיח זכות לכאורה במקרקעין המדוברים, המוחזקים כיום בידי מספר בני משפחה בעקבות חלוקת הרכוש לאחר מותו של אב המשפחה. המחלוקת העיקרית נסובה סביב חלוקת הקרקע, כאשר המבקשים טוענים כי המצב הנוכחי אינו משקף את החלוקה השוויונית עליה הוסכם על ידי המשפחה. חלק מהמשיבים מסכימים לבקשת המבקשים לחלוקה בעין, בעוד אחרים טוענים כי כל חלוקה צריכה להתבסס על תכנית החלוקה המאושרת. בבחינת מאזן הנוחות מצא בית המשפט כי אי מתן צו המניעה יגרום נזק משמעותי למבקשים, שכן הוא עלול להביא לשינוי המצב הקיים ולתוספת בנייה על הקרקע. הדבר יסכל את תביעותיהם וזכויותיהם של המבקשים. מנגד, מתן הצו ישמור על הסטטוס קוו ויגרום רק לעיכוב הבנייה עד לבירור התביעה. מאחר שהבקשה הוגשה בתום לב ואין עליה מענים, החליט בית המשפט להוציא צו מניעה זמני. צו מניעה זה אוסר על המשיבים לבצע כל פעולה שתשנה את המצב הקיים במקרקעין עד לקבלת החלטה אחרת, למעט חלק ממגרש 19, כאמור בהסדר הפרוצדורלי. עוד קבע בית המשפט כי אם המשיבים האחרים לא יגישו כתבי הגנה בתוך 30 יום, יבקש בא כוח המבקשים פסק דין שלא בפניהם, והתביעה נגדם תימחק.