ת"פ 1120/04

תקציר

הכרעת הדין דנה בכתב האישום ובמשפטו של הנאשם, מוחמד בן סובחי כילאני, שהואשם בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, חבלה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין. כתב האישום מקורו באירוע שהתרחש ביום 22.9.2000, בו דקר לכאורה הנאשם את המתלונן, בייגין עביד, במהלך קטטה בכפר יפיע. עדי התביעה, בהם המתלונן ואחיו, מסרו עדויות עקביות על האירועים שהובילו לדקירה. לטענתם, הנאשם שלף סכין ופצע את המתלונן לאחר ויכוח עם אחיו של האחרון. עם זאת, הנאשם הכחיש את הטענות והציג גרסה שונה לאירועים, לפיה ניסה להפריד בין הלוחמים ונפגע תוך כדי. עוד טען כי לא נשא סכין ולא השתמש בה. לאחר ששקל את הראיות והעדויות, מצא השופט את גרסת התביעה אמינה יותר. השופט השתכנע כי הנאשם דקר את המתלונן והחזיק סכין שלא כדין. זאת ועוד, השופט הגיע למסקנה כי התנהגותו של הנאשם לאחר האירוע, לרבות אי התייצבותו המהירה במשטרה וניסיון ההתחמקות ממעצר, הייתה מפלילה. לפיכך, קבע השופט כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות המפורטות בכתב האישום. באופן ספציפי, השופט קבע כי הנאשם אשם בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, חבלה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין, כפי שהואשם לפי סעיפים 329(א)(1), 334+335(א)(1) ו-186(א) לחוק העונשין, בהתאמה. לאור גזר הדין הורה השופט על תסקיר קצין מבחן טרם קביעת גזר הדין. הדיון לקבלת הדו"ח והטיעונים לעונש נקבע ליום 5.7.05. הנאשם הורשע בכל סעיפי האישום וצפוי לעונש מאסר פוטנציאלי של חמש שנים בגין החזקת סכין שלא כדין, ועונש של עשרים שנות מאסר בגין חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות.