תמ"ש 2187-04-18

תקציר

עניינו של בית המשפט נסוב סביב מתנה של זכויות קניין, ובפרט דירה, שניתנה על ידי אם קשישה לנתבע, שהיא גרושתו של בנה הגרוש (אחיו של התובע). התובע תובע לבטל את המתנה בטענה שאמו לא הייתה כשירה, הונתה או הופעל עליה לחץ לתת את המתנה. עם זאת, השופט בוחן ביסודיות את הראיות והעדויות וקובע אחרת. פסק הדין דוחה את התביעה, וקובע כי המתנה הייתה הסכם מחייב מבחינה משפטית שנעשה מרצונה החופשי והבנתה של האם. השופט מציין את עדויות התובע והנתבע הסותרות ומוצא את עדויות הנתבע והסנגור אמינות יותר. המסקנה היא כי התובע ידע על המתנה מוקדם מכפי שטען וכי הנתבעים לא הסתירו זאת ממנו. יתרה מכך, השופטת אינה מוצאת כל הסכמה להעברת הדירה בחזרה לתובע, והמסמכים תומכים בבעלות הנתבע. השופטת דוחה גם את טענות התובע בדבר אי חוקיות וחוסר מוסריות סביב המתנה. לפיכך, פסק הדין מורה על מחיקת התיק ומחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪.