ת"פ 37002-02-16

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, המבוסס אך ורק על המידע שסופק: **עובדות המקרה וההכרעה:** הנאשם, דמיטרי טרטיאקוב, הורשע בהחזקת סם מסוכן מסוג AB-CHMINACA, מחולק ל-14 שקיות, שלא לצריכתו העצמית. בהמשך, זוכה הנאשם מעבירת סחר בסם, מכיוון שבית המשפט קיבל את טענת ההגנה בדבר "אין להשיב לאשמה". **עקרונות משפטיים מרכזיים הנידונים בגזר הדין:** 1. **עקרון ההלימה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין):** בית המשפט מתבסס על עיקרון זה בקביעת מתחם הענישה. הוא מחייב התחשבות בערך החברתי שנפגע (בריאות הציבור ושלום הציבור), במידת הפגיעה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. * **הערך החברתי המוגן:** גזר הדין מדגיש כי ערך מרכזי המוגן בעבירות סמים הוא בריאות הציבור, לצד הפגיעה בסדר הציבורי עקב היות עבירות סמים "מחוללות פשע עקיף". * **הצורך במיגור עבירות סמים:** בית המשפט מדגיש את הצורך במיגור עבירות סמים בכל שלבי הפצתם. 2. **חומרת עבירות סמים "חדשים":** גזר הדין מקדיש תשומת לב מיוחדת לסם AB-CHMINACA. * **התייחסות משפטית לסמים חדשים:** בית המשפט מפנה להלכת "ותד" (ע"פ 04915/15), אשר קובעת כי כניסת סם חדש לזירה דורשת תגובה של ענישה הולמת, שכן ענישה מחמירה מהווה "תגובת נגד" להרחבת היקף השימוש בסמים. * **מסוכנות יחסית:** הסם AB-CHMINACA מוצג כבעל מסוכנות העולה על זו של סמים שנחשבים קשים פחות, כגון חשיש או מריחואנה, גם אם אינו מסוכן בעוצמה המיוחסת לסמים קשים כגון הרואין. 3. **מדיניות ענישה נהוגה בעבירות החזקת סם שלא לצריכה עצמית:** * **עונש מאסר בפועל:** ככלל, מקום בו הורשע אדם בהחזקת סם מסוג זה שלא לצריכה עצמית, דינו מאסר מאחורי סורג ובריח. * **משטרת הענישה:** מתייחסת באופן רחב, החל ממספר חודשים ועד שנתיים וחצי ויותר. * **שיקולים לקביעת העונש:** כמות הסם, אופן חלוקתו, קשר לייצור או הפקה, נסיבות המלמדות על הפצה מסחרית, וכן סממנים המצביעים על כך שהסם נועד לצרכנים. 4. **שיקולים לקולא (הקלות בעונש):** * **סוג הסם:** למרות מסוכנותו, אינו נמנה עם הסמים הקטלניים. * **כמות הסם:** אמנם אינה מבוטלת, אך אינה כמות מסחרית גדולה. * **היעדר קשר לייצור/הפקה/אריזה:** לא נמצאו ראיות המקשרות את הנאשם לשלבים אלו. * **היות הנאשם צרכן סמים:** שיקול זה מצדיק הבחנה בינו לבין מפיצי סמים מטעמי בצע בלבד. * **מצב כלכלי קשה:** הנאשם דל אמצעים, מתגורר בדיור ציבורי וניזון מבתי תמחוי. 5. **שיקולים לחומרא (החמרות בעונש):** * **כמות הסם ואופן החלוקה:** 180 גרם נטו, מחולק ל-14 שקיות, מה שמעיד על 14 מנות לפחות שלא לצריכה עצמית. * **מיקום ההחזקה:** ברשות הרבים, במקום המשמש "אבן שואבת" לסוחרי וצרכני סמים. * **הקשר להפצה:** אמירה של אדם אחר שנשמעה בסמוך למעצר ("תן לי בחמישים") מהווה ראיה נסיבתית לכך שהשקיות נועדו להעברה לצרכנים. * **עבר פלילי:** שלוש הרשעות קודמות, כולל ריצוי עונשי מאסר. * **הרתעת היחיד והרבים:** נוכח נפוצות העבירות. 6. **היעדר תסקיר מבחן:** בית המשפט מציין את היעדר תסקיר משירות המבחן, מה שמקשה על הערכת הצורך בשיקום ועל אפשרות סטייה ממתחם הענישה לטובת שיקום. מצב זה מחזק את הצורך בשיקולי הרתעת היחיד. 7. **ניהול ההגנה והודאה:** בית המשפט מציין כי הנאשם בחר לנהל את הגנתו, ולכן אינו זכאי להנחה משמעותית הניתנת למודים. עם זאת, ההגנה נוהלה באופן תמציתי, תוך ויתור על עדות כל עדי התביעה, ובית המשפט אף זיכה את הנאשם מעבירה חמורה, מה שמצמצם את היקף "בזבוז הזמן השיפוטי". 8. **הרתעה כלכלית:** בית המשפט מדגיש את הצורך בעיצום כספי כואב בעבירות סמים, אך לאור מצבו הכלכלי של הנאשם, הוטל קנס מתון. **חידושים או דגשים בפסיקה:** * **התייחסות מפורטת לסמים חדשים:** גזר הדין אינו רק מציין את סוג הסם, אלא מתבסס על פסיקה עדכנית (הלכת "ותד") לגבי הצורך בענישה מחמירה יותר נוכח הצטרפותם של סמים סינתטיים חדשים לזירה. * **ניתוח מעמיק של נסיבות ההחזקה:** מעבר לכמות, בית המשפט בוחן את אופן החלוקה, את המיקום הפיזי של ההחזקה (רשות הרבים) ואת ההקשרים הנסיבתיים שיכולים להצביע על כוונה להפצה. * **איזון בין עבר פלילי למצבו הנוכחי:** בית המשפט מכיר בעבר הפלילי, אך מקנה לו משקל פחות משמעותי לאור הזמן שחלף מאז ההרשעות הישנות, ובפרט בהשוואה להרשעה האחרונה שהייתה קלה יותר. * **התחשבות בהיעדר תסקיר שיקומי:** בית המשפט מודע למגבלות הנובעות מהיעדר תסקיר, ומכאן משליך על משקלם של שיקולי שיקום והרתעה. **גזר הדין:** * **מאסר בפועל:** שמונה חודשים, בניכוי ימי מעצרו. * **מאסר על תנאי:** ארבעה חודשים למשך שנתיים (לעבירות עוון או לפי חוק המאבק בחומרים מסוכנים) ושמונה חודשים למשך שנתיים (לעבירות פשע). * **קנס:** 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו, משתלם ב-10 תשלומים. **לסיכום,** גזר הדין מדגים יישום של עקרונות יסוד בדיני עונשין, תוך התייחסות ספציפית למאפיינים הייחודיים של עבירות סמים, ובפרט סמים סינתטיים חדשים. בית המשפט שואף לאזן בין הצורך בהגנה על שלום הציבור, הרתעה, וענישה הולמת, לבין התחשבות בנסיבותיו האישיות והכלכליות של הנאשם, וכן בדרך בה נוהלה ההגנה.