עת"א 18262-04-22

תקציר

העותר ביצע עבירות חמורות בתקופת השחרור המוקדם מהרשעתו הקודמת ונידון למאסר בפועל בגין העבירה החדשה. השאלה המתעוררת בעתירה היא האם ועדת השחרורים מוסמכת להורות על ביטול תקופת השחרור המוקדם של העותר (קרי, תקופת המבחן) לאחר תום תקופת המבחן, ואם כן, האם סמכות זו היא חובה או נתונה לשיקול דעת. רוב השופטים קבעו כי לוועדת השחרורים יש סמכות לבטל את שחרורו המוקדם של העותר גם לאחר תום תקופת המבחן, אולם סמכות זו נתונה לשיקול דעת ואינה חובה. למרות שהחלטת הוועדה הייתה לקונית, השופטים הסכימו כי היא סבירה ואין בה פגמים מהותיים המצדיקים את התערבות בית המשפט. לפיכך, העתירה שערערה על החלטת הדירקטוריון נדחתה. השופט צלקובניק סבר כי ההוראות הנוגעות לביטול שחרור מוקדם עקב ביצוע עבירה נוספת בתקופת המבחן חלות על העותר, וההוראה הנפרדת העוסקת בביטול שחרור לאחר תקופת המבחן רק מאריכה את פרק הזמן לדיון בבקשת הביטול.