ע"פ 5734/91

תקציר

בפסק דין מורכב זה, עניינה של התביעה בהנפקת מניות החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב בשנת 1984, תוך נקיטת הליכים משפטיים כנגד מספר נתבעים, בהם אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ ונושאי משרה בה, בגין עבירות על חוק ניירות ערך וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. סוגיית הליבה סובבת סביב הסתרת תוכנית שבה בעלי המניות של החברה, בעיקר ממשפחת רובינשטיין, התכוונו לרכוש מניות שהציבור לא יוכל לרכוש, בניגוד להצהרות בתשקיף כי בעלי המניות לא יעשו זאת. כתוצאה מכך, החברה ודמויות המפתח שלה עמדו בפני הליכים משפטיים, כאשר חלקם הורשעו, בעוד שאחרים, כמו החתם, זוכו. היבט מרכזי היה הקביעה האם פעולות היו מטעות ביודעין ואם הן גרמו להפרת חובות גילוי. בית המשפט העליון בחן את המצב הנפשי הדרוש לעבירות אלה ודן ברעיון האחריות התאגידית למעשי נושאי המשרה בה כאורגנים בחברה. פסק הדין הוסיף ובחן את אחריותו של החתם ושקל תיקונים אחרונים בחוק שעשויים להשפיע באופן שונה על מקרים דומים. בסופו של דבר, ההרשעות אושרו חלקית או שונו בהתבסס על הראיות והפרשנויות של החוק, מה שהוביל להקלה בעונשם של חלק מהנאשמים תוך זיכוי מוחלט של אחרים כמו יואב רובינשטיין בשל היעדר ראיות מספיקות למעורבות. המקרה מדגים את יחסי הגומלין המורכבים בין פעולות תאגידיות, תקנות שוק ואחריות פלילית.