ת"א 58016-12-14

תקציר

הנתבע ביקש לעכב את הליכי התביעה בנימוק שתלויה ועומדת תביעה ייצוגית באותו עניין. התובע, שהוא גם חבר בתביעה הייצוגית, הודיע על פרישתו מהקבוצה כדי להמשיך בתביעתו שלו. השופטת פתחה בבחינת השאלה האם חבר בקבוצת תובענות ייצוגיות יכול לפרוש מהקבוצה בטרם התקבלה החלטה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית. השופט קבע כי חבר קבוצה אכן יכול לפרוש מהקבוצה בכל עת ואף לפני החלטת בית המשפט, וכי במקרה ספציפי זה, פרישתו של התובע מהקבוצה היא עובדה מוגמרת. לאחר מכן, בחן השופט את הכללים בדבר הקפאת הליכים בשל הליך תלוי ועומד, ואת שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בהקשר זה. השופטת ציינה כי תכלית הכלל היא למנוע ניהול הליכי סרק, לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע עומס מיותר על הצדדים. השופטת סקרה את השיקולים התומכים והמתנגדים לעמדת התובע, כמו גם את השיקולים התומכים והמתנגדים לעמדת הנתבעת, ואיזנה ביניהם. אלה כללו את הסבירות שהכרעה בתובענה הייצוגית תשפיע על התביעה הפרטית, בין אם כמעשה של בית המשפט ובין אם באופן מעשי, על אורכם הצפוי של שני ההליכים ועל הקשיים שעלולים להתעורר מניהולם במקביל. השופט הגיע למסקנה כי במקרה ספציפי זה יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכים. עם זאת, אם הדיון בתביעה הייצוגית יתארך באופן בלתי צפוי, התובע יוכל לבקש שוב להאיץ את התביעה הפרטית.