ת"א 99624/00

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת משפטית בין מרבק, בית מטבחיים, לבין מדינת ישראל בנוגע לאחריותם למחלתם של שישה עובדי מרבק שחלו בברוצלוזיס, מחלה הנגרמת על ידי החיידק Brucella melitensis, במהלך שחיטת עדר פרות נגוע מקיבוץ זיקים בשנת 1994. העדר קיבל הוראה להשמיד על ידי השירותים הווטרינריים, גוף בתוך משרד החקלאות, בשל שיעור הדבקה גבוה. מרבק קיבל על עצמו את המשימה לשחוט את העדר, אך בהמשך ניסה להעביר את האשמה למדינה, בטענה שההחלטה לשחוט את העדר ולא להשמיד אותו בדרך אחרת נבעה משיקולים כלכליים ולא לקחה בחשבון את הסיכונים לבריאות העובדים. בנוסף, טען מרבק כי המדינה הייתה צריכה לפקח על תהליך השחיטה כדי להבטיח את שלומם של העובדים. בית המשפט בחן ביסודיות את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים. נמצא כי אחריותו של מרבק להדבקת העובדים נבעה מהיעדר פיקוח נאות ואי הקפדה על שימוש נכון בציוד מגן. בית המשפט דחה את טענותיו של מרבק נגד המדינה, בקובעו כי מרבק לא הוכיח די הצורך כי קיימת שיטה חלופית להשמדת העדר או כי המדינה אחראית לפקח על מעשה השחיטה הספציפי. יתר על כן, החלטת המדינה לשחוט את העדר לא נמצאה רשלנית, שכן היא התבססה על המפגעים הסביבתיים הפוטנציאליים וההשלכות של שיטות השמדה חלופיות על צער בעלי חיים. בסופו של דבר פסק השופט לטובת המדינה, והורה למרבק לפצות את המדינה על הוצאותיה ושכר טרחת עורכי הדין.