עת"מ 17799-01-11

תקציר

פסק הדין דן בדחיית עתירה לפטור מתשלום ארנונה. העותר, מוסד חינוכי, הגיש בקשה לפטור מארנונה שהטילה רשות מקומית, אך בקשתם לא אושרה משום שלא קיבלה את האישור הנדרש מהממונה על המחוז. בפסק הדין מוסבר כי לעירייה אין שיקול דעת בקביעה האם המבקש הוא מוסד חינוכי, המהווה תנאי מוקדם לקבלת הפטור. היעדר אישור הנציב גרם לכך שבקשתו הראשונית של העותר לפטור לא הייתה שלמה ולא ניתן היה לראות בה התנגדות תקפה. עוד מציין בית המשפט כי העותרת הייתה מודעת לדרישה זו ופעלה בחוסר תום לב בכך שעמדה על כך שבקשתם לפטור תאושר על סמך חלוף הזמן. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי תכלית מגבלת הזמן למתן מענה להתנגדויות אינה לאפשר לאזרחים ליהנות מטעויות שנעשו על ידי הרשות. במקום זאת, היא נועדה להגן על מי ששינה את מצבו תוך הסתמכות על טעות הרשות. מאחר שהעותרים ידעו כי בקשתם לפטור תלויה ועומדת ולא שינו את עמדתם, הם לא יכלו ליהנות מהוראת מגבלת הזמן. בנוסף, בית המשפט מורה על עיכוב הליכי הגבייה שפתחה העירייה עד לקבלת החלטה בהתנגדויות העותר. העותר נדרש לשאת בהוצאות המשיבים בגין ההליך.