סע"ש 17243-02-20

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בסכסוך על פיצויי פיטורים בין עובד למעסיקו לשעבר. העובד טען כי המעסיק לא שילם את מלוא פיצויי הפיטורים במסגרת הזמן שהוקצבה ולכן הוא זכאי להפרשי הצמדה ולפיצויים נוספים כמפורט בסעיף 20 לחוק הגנת השכר. המעסיק הודה באיחור אך טען כי פיצויי הפיטורים לא שולמו בשל נסיבות מקלות, קרי ריבוי הכספים המעורבים, קשיים כלכליים והזמן הנדרש לארגון הניירת הנדרשת (טופס 161). השופטת קיבלה את טענת המעסיק כי מועד הפיטורים חל ב-29.9.2019 וכי האיחור לא נבע מחוסר תום לב. בהתחשב בנסיבות ובפסיקה קודמת, פסק השופט לטובת הפחתה משמעותית של ניכוי פיצויי הפיטורים וקבע אותו על 8% מהסכום שתבע העובד. סכום זה חושב על בסיס השלמת פיצויי הפיטורים שהתקבלו במרץ 2020 ולא כלל הפקדות נוספות שבוצעו לאחר סיום ההעסקה. כמו כן, השופט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות. על פסק דין זה ניתן לערער בתוך 15 יום בבית הדין האזורי לעבודה.