ת"פ 47798-03-13

תקציר

הנאשם הורשע על סמך הודאתו בתקיפת בת זוגו וגרימת חבלה של ממש, בשתי הזדמנויות שונות. האירוע הראשון כלל סטירות, משיכות ואחיזות בצוואר, שהובילו לאדמומיות ושריטות, לצד נזק לרכוש. האירוע השני, שהתרחש שבוע לאחר מכן, כלל השלכת הקורבן לרצפה, איומים עליה בבקבוק זכוכית וסירוב לאפשר לה להיכנס לחדר השינה. סעיפי האישום, בהם הודה הנאשם, כללו גם גרימת נזק בזדון ואיומים. בית המשפט הורה על תסקיר שירות המבחן, אשר ציין את צערו של הנאשם והכחשתו מכל אלימות קודמת. עם זאת, הדו"ח הטיל ספק בעומק הודאתו, שכן הוא התקשה להכיר בבעיות במערכת היחסים הזוגית שלו. ההגנה ביקשה להסיר את הדו"ח מתיק בית המשפט, בטענה כי הוא כולל אמירות של המתלוננת שאינן מוזכרות בכתב האישום ומבוסס על עדות שמיעה. בית המשפט דחה את הבקשה והבהיר כי אף שהדו"ח אינו ראיה, הוא משמש כהמלצה שבית המשפט רשאי לשקול. בית המשפט הדגיש כי אין להתייחס לדבריה של המתלוננת בדו"ח כאל עובדות מוכחות. הן התביעה והן ההגנה הציגו את טיעוניהן לעונש, תוך התמקדות בחומרת העבירות ובנסיבותיו האישיות של הנאשם, בהתאמה. בית המשפט קבע את טווח הענישה המתאים לכל אישום ובסופו של דבר החליט על עונש כולל לשני המקרים. בהתחשב בהודאת הנאשם, חרטה והיעדר עבר פלילי, לצד חומרת המעשים והצורך בהרתעה, גזר בית המשפט על הנאשם חודשיים מאסר בפועל, המרתו לעבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, מותנה בהימנעות מביצוע עבירות אלימות. בית המשפט גם הטיל שישה חודשי מאסר על תנאי בגין הימנעות מעבירות אלימות פליליות. לנתבע ניתנה זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.