ת"פ 39695-12-21

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של אישומים הקשורים להצתה ועמד בפני דיון בגזר הדין. בית המשפט קבע תחילה כי עבירות אלה מהוות אירוע יחיד בהתחשב באופיין הדומה ובקשר ההדוק ביניהן. לאחר מכן, לאחר ששקל את חומרת העבירות, נסיבות ביצוען ומדיניות הענישה הרווחת, החליט השופט על טווח ענישה של 4 עד 7 שנות מאסר, לצד עונשים נוספים. למרות נסיבותיו הקשות של המקרה, בחרה השופטת שלא להטיל עונש מאסר ממושך, ובמקום זאת בחרה בעבודות שירות ובצו מבחן, לאור הליך השיקום המוצלח שעבר הנאשם בשלוש השנים האחרונות. מסע סיזיפי זה הוביל את השופט להאמין כי קיים סיכוי ממשי שהנאשם יוכל להמשיך להשתקם ולהימנע מחזרה להתנהגות עבריינית. השופט הכיר בעקרון האחידות בגזר הדין, אך גם הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו, במיוחד לאור שיקומו הייחודי של הנאשם. לכן, למרות חלקו המשמעותי של הנאשם בעבירות ועברו הפלילי הקודם, השופט הטיל עונש מקל של עבודות שירות וצו מבחן, והזהיר את הנאשם כי כל התנהגות בלתי הולמת עתידית תביא להטלת מלוא העונש. כמו כן חויב הנאשם לשלם פיצויים לקורבנות וניתנה לו הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.