ב"ש 1583/08

תקציר

הערעור הוא על החלטה לשחרר את המערער בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית מלא, עד לסיום משפטו בגין מספר עבירות תנועה. סעיפי האישום נגד המערער כוללים נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא תעודת ביטוח. קיימות ראיות לכאורה התומכות בהאשמות אלה. למערער מספר לא מבוטל של הרשעות קודמות בעבירות תנועה שונות. בית משפט קמא קבע כי מעשיו של המערער מצביעים על זלזול בכללי נהיגה בסיסיים, בחוק ובסמכות המשטרה, ומהווים סכנה לציבור. היא הורתה על מעצר בית, בפיקוח שני ערבים, ערבות חתומה, פיקדון ערבות ואיסור יציאה, מתוך סברה כי מדובר בחלופת מעצר ראויה. המערער טוען, כי הראיות אינן תומכות באישומים וכי אין להעמיד נגדו את סירובו לבצע בדיקת נשיפה, שכן הבדיקה שדרש השוטר הייתה בלתי חוקית. עוד הוא טוען כי המשטרה סירבה להצעתו לבצע בדיקת דם, וכי העבירות הקודמות שלו לא היו חמורות. המשיב מדגיש מנגד את מסוכנותו של המערער, שנתפס נוהג בשכרות פעמיים בתוך עשרה ימים. הם מדגישים את הצורך במעצר כדי להגן על שלום הציבור. באשר לסירוב לבצע את בדיקת הנשיפה, מציינת השופטת כי הבדיקה עצמה אמנם אינה מחייבת מבחינה משפטית, אך ניתן להוכיח נהיגה בשכרות בלעדיה ויש די ראיות לכאורה – לרבות ריח חזק של אלכוהול והימצאות בקבוק וודקה ברכב – כדי לתמוך באישום. עוד קובע השופט כי קיימות ראיות לכאורה ליתר האישומים וכי עבירות העבר של המערער, לרבות כמה מהן המסכנות את שלום הציבור, מצדיקות חשש. נוכח התעלמותו של המערער מהחוק והסכנה הנשקפת ממנו, קובע השופט כי לא ניתן לסמוך עליו שלא ישוב לנהוג לאחר צריכת אלכוהול. השופט מצטט מספר פסקי דין קודמים התומכים במעצר אנשים המואשמים בנהיגה בשכרות כדי להגן על הציבור. אשר על כן, הערר נדחה, וההחלטה להטיל מעצר בית כתנאי לשחרורו של המערער עד למשפטו מתקבלת.