ת"א 21815-12-17

תקציר

התובעת, שניהלה נכס עבור נאמנות, תבעה שני נתבעים שאכלסו את הנכס בטענה שאינם דיירים מוגנים וביקשה את פינויים, בצירוף פיצוי כספי בגין דמי שימוש שלא שולמו. לגבי הנתבעת מס' 1 דחתה השופטת את טענת הבעלות של התובעת והכירה במעמד הדייר המוגן של הנתבעת. זאת, בהתבסס על לידתו של הנתבע בנכס, מגורים רצופים והיעדר דיור חלופי – ביסוס זכותו לדיירות מוגנת כ"דייר דחוי". מנגד, הנתבע מס' 2 לא מסר כל עדות עקרונית ולא נכח בדיון, וכתוצאה מכך התקבלה התביעה נגדם. הם חויבו לפנות את הנכס עד אוקטובר 2022 ולשלם לתובע כ-240 אלף שקל, בצירוף הוצאות משפט. עוד ציינה השופטת כי הנתבעים לא הודיעו מיד לתובע על מות האם המנוחה, דבר שאינו תקין, אך מחדל זה אינו מצדיק פינוי. כל צד היה אחראי לשכר טרחתו. פסק הדין ניתן ביום 17.8.2022 ולשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה כקבוע בחוק.